רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. דברי ר' שמעון בן גמליאל. והוא דבור שגור (הוראתו: לא כל הרוצה להתראות כחסיד ופרוש, וכדומה, יוכל לעשות זאת).
(תלמוד בבלי מסכת ברכות דף טז עמוד ב) .
לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ברכות טז: במשנה; פסחים נח.).
האם רשאי אדם להחמיר על עצמו בכל חומרא שירצה?
אמר מר עוקבא: אני לעניין זה (של המתנה בין אכילת בשר לגבינה) חומץ בן יין. (ביטוי לבן שהינו פחות ממעלת אביו) והקשו המפרשים, מדוע מר עוקבא, מכנה עצמו "חומץ בן יין", הרי יכול היה להחמיר על עצמו גם כן ולא לאכול גבינה עד שיעברו עשרים וארבע שעות?
החיד"א בספרו ערבי נחל כתב, שמר עוקבא לא החמיר כאביו (מסכת ברכות דף טז) שנאמר: "לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול" ) ר' שמעון בן גמליאל) פרושו: לא כל הרוצה להראות כחסיד ופרוש וכדו' יוכל לעשות זאת כמצוות אנשים מלומדה, שיעשו כל מה שרואים אצל רבותיהם למרות שרחוקים מכך.
ואמנם, אם רואה אדם שאירע לו פעם אחת מכשול, יכול להחמיר על עצמו מה שצריך בכדי לגדור עצמו, וכמו שמובא בתשובת מהר"ם מרוטנבורג, שהיה מתלוצץ בבני אדם שהיו מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה. (שזהו אינו מן הדין, שדווקא אחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות, אבל אחר אכילת גבינה אין חיוב גמור להמתין, ודי בניקוי פיו וידיו), ואדרבא, היה נראה בעיניו שמנהגם הוא נגד דרך התורה, שהרי אין שורש לחומרא כזו מהתלמוד, עד שפעם אחת מצא המהר"ם מרוטנבורג גבינה בין שיניו אחרי סעודתו, וגזר להחמיר על עצמו בבשר אחרי גבינה כמו בגבינה אחרי בשר.
[וששאל אדוני ששמעת דאני נוהג שלא לאכול בשר בהמה וחיה אחר גבינה ומיקל בבשר עוף. בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושי' כן ואדרבא שרא לי מורי היה נראה בעיני כמו מינות עד שפעם אחת מסעודה לסעודה מצאתי גבינה בין שיני [גזרתי] להחמיר [על] עצמי בבשר אחר גבינה כמו גבינה אחר בשר ואין בדבר זה כחולק על התלמוד ולא כמוסיף שהוא גורע בפ' כל הבשר (ק"ה ע"א) אנא להא מלתא כחלא בר חמרא דאלו אבא כדהוי אכל בישרא האידנא לא הוי אכיל גבינתא עד למחר כו' דכל חד מצי לאחמורי אנפשי' לעשות משמרת ובבשר עוף אני מיקל כיון דבשר עוף וגבינה נאכלי' באפיקורן(דרך הפקר שאינו נזהר בהן רש"י)(שם ק"ד ע"ב) ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה. (שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן תרטו)]
ובתשובות הרמ"א (סימן נ"ד) רבי משה בן ר' ישראל איסרלישכתב לחכם אחד שרצה להחמיר על עצמו באיזה עניין שהוא היתר גמור מן הדין, שאינו רשאי להחמיר על עצמו, כי לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה אוסר עליך דברים אחרים. ומכל מקום רבים מן הפוסקים סוברים שאדם רשאי להחמיר על עצמו בדבר שנתעורר אליו, בין מחמת חשש ובין בכדי לגדור עצמו שלא יבוא לידי מכשול.
בפרשת נשא מובאים דיני הנזיר שנטמא למת שצריך… "ולכפר על עצמו מאשר חטא על הנפש".
רש"י מביא את דברי ר' אלעזר הקפר שמסביר כי החטא של הנזיר היה שציער עצמו מן היין.
הפרשן הכלי יקר שואל שתי קושיות –
א) אם החטא היה שציער עצמו מן היין, מדוע אם כן החטא נאמר רק לגבי נזיר שנטמא למת, הרי כל נזיר מצער את עצמו מן היין?
ב) היאך ר' אליעזר קורא לנזיר "חוטא" לאחר שהתורה בעצמה הגדירה אותו כ"קדוש"?
ומשיב הכלי יקר – כל עניין הנזיר אינו פשוט. אדם המכריז על עצמו שהינו נודר לגבי עניין כלשהו, הרי הוא מגרה עליו את היצר הרע, שינסה אותו בצורה חזקה מן הרגיל שיעבור על אותה החמרה שהחמיר על עצמו. – וק"ו במקרה דידן – לגבי נזיר שמכריז על עצמו שרצונו להיות קדוש יותר – ודאי שאדם כזה יעבור נסיונות רבים מספור בדרכו לקדושה הנכספת. ע"כ אדם כזה שעמד בנסיונות – קדוש יאמר לו.
אך אדם שנטמא – ובעיקר אם לא סתם נטמא, כי אם בדרך של "וכי ימות עליו מת בפתע פתאום" – דבר המוכיח כי אין זה מת רגיל, אלא מעשה שטן שמכוון אליו ספציפית. אדם שהכריז מלחמה על היצר – כשלא נדרש לכך, ואח"כ נכשל בה – נקרא חוטא! אדם שיכול להיכשל – כדאי לו שלא ינסה עצמו בחומרות קשות אלא יקפיד בגדר המותר, ואדרבא – ינסה לקדש עצמו במותר לו ולא יחמיר במקום שאינו יכול לעמוד בו.
על פי הדברים הנ"ל ניתן להבין את מאמר חז"ל בחולין: מר עוקבא אמר שהינו חומץ בן יין לגבי אביו – מדוע מר עוקבא לא נהג כאביו? וכי אמורא קדוש כמוהו אינו יכול להתגבר על עצמו בדבר פעוט מעין זה?
מכאן למד ים אנו כלל גדול – לא כל הרוצה לבוא וליטול את השם יבוא ויטול – מר עוקבא לא הצטער על כך שאינו יכול להקפיד כאביו, אלא על כך שאינו ברמה הרוחנית המתאימה בכדי לנהוג כאביו.
רק אדם שהגיע לרמה רוחנית גבוהה יכול להחמיר על עצמו חומרות מסוימות, לאדם אחר – בדרגה נמוכה יותר הרי הדבר בבחינת "נזם זהב באף חזיר " וודאי שעדיף לו להשתדל בדברים בדרגתו שלו.
ע"פ מה שאמרנו ניתן לסכם – אסור לאדם בדרגה רוחנית נמוכה (יחסית) להחמיר החמרות שלא מתאימות לו, כיוון שבכך הוא מגרה עליו את היצר הרע, ומסתכן בכך שלא יוכל לעמוד בנסיון שמביא על עצמו.
שחמט דיגיטל