תורה שבעל פה = תורה שבכתב​

טעמים רבים נאמרו לגבי מגילת רות בשבועות, אך נראה שהטעם לכל זה הוא כדי להראות את כוחה של התורה שבעל פה, שללא התורה שבע"פ לא היה קיום לעם ישראל.

בועז שלקח את רות, הסתפק מאד האם יוכל לקחתה לאישה כיוון שרות היתה מואבית וכתוב: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'", ואכן בועז שלח את רות לגואל – שהיה קרוב יותר ממנו ובכל זאת שאף לקחתה לאשה, כיוון שבית דין פסקו שמואבי אסור לבוא בקהל ה' אבל מואבית מותרת. אם כך, אם היינו הולכים רק לפי תורה שבכתב היתה אסורה רות לבוא בקהל, ואז כל השלשלת מדוד המלך לא היתה קיימת בעם ישראל.

זוהי מעלתה של תורה שבעל פה.

היה ספק בטהרת הייחוס של דוד המלך  – האם הוא כשר כיוון שהיה מזרעה של רות , ואחיו החשיבו אותו ללא כשר לבוא בקהל. רואים זאת כששמואל הגיע לחפש מלך לעם ישראל מבניו של ישי, לא עלה על דעת אחי דוד שהוא זה האמור להיבחר למלך עד לאחר ששמואל לא הבחין בין אלה שעמדו לפניו באדם המתאים למלוך על העם,  הציגו לפניו את דוד, שעליו אמר אותו ה' בחר למלך.

רואים שדיון זה נמשך שנים רבות: האם הותרה רות לבוא בקהל ה', ובכל זאת לאחר פסק הדין הסופי של שמואל לא היו  עליו עוררין, ופסק של התורה שבעל פה זהו פסק כאילו נכתב בתורה שבכתב.

רואים עד כמה גדולה תורה שבעל פה, שאמורה להזכיר לנו בחג השבועות שזהו יסוד קיומו של עם ישראל.