תזריע מצורע – כוחה של המילה המדוברת

היודע הינך שאפשרי הדבר שאדם ירצח למרות שלא יידע על כך ואף ימשיך בחיים כרגיל?

הכיצד? התורה מספרת על מצורע. המפרשים מסבירים כי נענשים בצרעת  על עוון לשון הרע ורכילות. המדבר  לשון הרע הורג שלושה: המספר, השומע והמקבל.

מדובר על רצח אופי ולא רצח פיזי.

ישנו מצב שבו אדם משבח את חברו מול אויבו של החבר, שעלול להגיב בשלילה לדברי השבח – סיטואציה זו נמצאת אף היא  תחת קטגוריה של לשון הרע.

באורחות צדיקים כתוב כי בטרם יצאו המילים מפיך אתה הוא זה השולט עליהם, לאחר מכן  המילים שלך הם אדון עליך.

 ישנם  פעמים שאנו מרגישים כלואים על ידי המילים הנפלטות מפינו.

"אמר החכם: כשאני מדבר – הוא מושל בי, כי אם אני מדבר אל האדם דבר

שאינו הגון – אותו הדבור מושל בי, ומצריכני להיכנע לפניו ולבקש ממנו

מחילה. וכשאיני מדבר – אני מושל מלאומרו ומלהסתירו"( אורחות צדיקים)

רבי שמעון בן-גמליאל היה אחד הנשיאים בישראל. טבי עבדו(עוזרו,משרתו), שהיה תמיד בקרבתו כדי לשרתו,למד ממנו דברי-חוכמה.

פעם קרא רבי שמעון לטבי ואמר לו: לך נא לשוק וקנה לי מאכל טוב!

הלך טבי,קנה אצל הקצב לשון של פרה והביאה לרבי שמעון.

-הנה אמר הבאתי מאכל טוב.

-יפה! אמר רבי שמעון בן-גמליאל,ועתה לך נא פעם נוספת וקנה  לי מאכל גרוע!

התפלא על כך טבי אך שתק וחזר לשוק כמצות רבו.

בדרך חשב:"מדוע ציוה עלי רבי שמעון לקנות לו מאכל רע?

לשם מה נחוץ לו מאכל זה? ודאי רוצה הוא על-ידי זה ללמד אותי ואת תלמידיו עניין חשוב".

אך  מהו הדבר הזה?

חשב טבי ואז חדרה אליו התובנה, כאשר הגיע לשוק נכנס פעם נוספת  לאטליז

(לחנות הבשר) וקנה שם לשון נוספת!חזר טבי אל אדוניו,

מסר לו גם את הלשון השניה שקנה.

רבי שמעון בן-גמליאל שאל טבי עבדו:

  "הכיצד זה יכול להיות,  ביקשתיך  לקנות משהו טוב, קנית לשון, ביקשתי

 ממך לקנות משהו רע ושוב קנית לשון?"

ענה לו טבי:

"זה (הלשון) טוב או רע – כשזה טוב, יש לו הרבה טוב. כאשר הוא

רע, זה רע מאוד."

אנו מדברים אלפי מילים בכל יום. למילים יש כוח עצום, והלואי  שנזכה להשתמש

בהן אך ורק למטרות טובות.

מקורות:

זאת תהיה תורת המצורע זש"ה מות וחיים ביד לשון וגו' (משלי יח)

ואם עסק אדם בלשון הרע מתחייב בנפשו למות שקשה לשון הרע כשפיכת דמים שכל ההורג אינו הורג אלא נפש אחת והמספר לשון הרע הורג שלשה האומרו והמקבלו (מדרש תנחומא)

ארשב"ג לטבי עבדיה פוק זבין לי צדו טבא מן שוקא נפק זבן ליה לישן א"ל פוק זבין לי צדו בישא מן שוקא נפק זבן ליה לישן א"ל מהו דין דכד אנא אמר לך צדו טבא את זבן לי לישן וכד אנא אמר לך צדו בישא את זבן לי לישן א"ל מינה טבתא ומינה בישתא כד הוה טב לית טבה מיניה וכד ביש לית ביש מיניה(מדרש ויקרא רבה)