"תנחש מי יושב במקומי " פרשת וירא

פעם בהיותי אורח, נכנסתי לבית כנסת להתפלל, הגעתי בין הראשונים וישבתי בכיסא פנוי בשורה ריקה.

כעשר דקות אחר כך הגיע המתפלל הבא. הוא ניגש ישר אלי. ציפיתי לשמוע ממנו  ברכת "ברוך הבא" או "שבת שלום? אך לא,  במקום זה  הוא אמר, "אתה יושב על הכיסא שלי".

הבטתי סביבי באולם הריק, מלא בכיסאות ריקים באותה המידה. משכתי בכתפי ועברתי לשורה הבאה. תאמינו או לא, אותו דבר קרה עם הגעתו של האדם הבא.

בפועל. הורו לי לעבור כמה פעמים בזמן התפילה.

הסיבה ל כיסאות המוסיקליים היא: המושג ההלכתי "מקום קבוע", מקום המיועד לאדם בבית הכנסת.

מאיפה נלמד הרעיון של מקום קבוע? התלמוד ב ברכות (ו;ב) מייחס אותו לאברהם אבינו. כולנו יודעים כי אברהם תיקן תפילת שחרית, כמו שכתוב בבראשית י"ט כ"ד" וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'" הפסוק הזה מלמד אותנו גם את הרעיון של מקום קבוע: שאברהם הלך להתפלל באותו מקום שבו היה רגיל; 'אֶל הַמָּקוֹם'.

ואכן "מקום קבוע" הוא דבר חשוב. התלמוד ב ברכות ממשיך כי אם אחד זהיר להתפלל במקום קבוע, אז כשהוא מת, יספידו אותו "אדם צנוע כזה! כזה אדם אדוק! הוא היה אחד מתלמידיו של אברהם אבינו! " בלשון חז"ל:" "אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו",

אבל כמה רחוק אנחנו צריכים להקפיד להתפלל במקום קבוע? מה גדרו של אותו מקום קבוע?

הראשונים חולקים על השאלה אם הצורך למקום קבוע חל בכלל בתוך בית כנסת. או רק בבית. והגיון  בזה, כי הרי בית הכנסת כולו הוא מקום המיועד לתפילה! להלכה, בשולחן ערוך נפסק: "אדם צריך לקבוע מקום לתפילתו" בלשונו:  יקבע מקום לתפילתו, שלא ישנהו אם לא לצורך. ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע.

דעת המגן אברהם כי מושג מקום קבוע בוודאי אינו יכול להיות מדויק ו"בתוך ארבע אמות (כ – 5 מטרים) .נחשב כמקום קבוע.

דעת הערוך השולחן  שהרעיון של מקום קבוע היא להתפלל בבית הכנסת באזור קבוע  ולא לנוע כל הזמן בתוך בית הכנסת, דהיינו להתפלל באותו אזור , ולא היום בצד המזרחי ומחר בדרומי וכדומה.

נחזור לשולחן ערוך שצוטט לעיל הקובע , "אדם צריך לקבוע מקום לתפילותיו",  ובהמשך הסעיף "ואין לשנות אלא אם כן צורך." הווי אומר  שבמידת הצורך ניתן לשנות ממקום הקבוע.

מה הגדר של צורך? מתי זה נחשב כצורך לשנות מקום?

אם מישהו אחר כבר יושב שם במקומו? זה לא נחשב צורך?

(ובפרט שהרי לשבת בכל מקום ברדיוס ד אמות עדיין נחשב באותו מקום, בכל מקרה!!)

נכון אנחנו לומדים את הרעיון של מקום קבוע מאברהם אבל זה לא היה עיקר עניינו של אברהם. אדרבה המאפיין העיקרי שלו היה חסד. התורה מציינת שוב ושוב את  הכנסת  האורחים, כמעלתו המיוחדת של אברהם,

האם אברהם אבינו  היה מקים אורח  מכיסאו?

כאשר אתה מקים אורח שיושב במקום שלך, זה בוודאי לא מגיע ממידותיו של אברהם מחסידות או מצניעות.

אז,  לשבת בתפילה במושב הקבוע שלך  זה באמת  נהדר אבל זה וודאי לא יותר חשוב מלהיות נחמד לאנשים.

ובפרט שבישיבה ליד המקום הרגיל שלך. אתה עדיין מקיים את ההלכה.

אז  אם אתה באמת רוצה מושב מסוים, תגיע לתפילה בזמן.

ולכן אין להקים אורח שיושב במקומך הקבוע אלא עליך להיות  מתלמידו של אברהם אבינו ע"ה ולקיים מצות הכנסת אורחים וויתור על המקום הקבוע שלך  מאפשר לך לקיים מצות הכנסת אורחים  בבית הכנסת  ואז גם כאשר אתה לא יושב במקומך אתה נהנה  מקיום ההלכה ש"יקבע מקום לתפילתו"!