חז"ל מעירים, שבפסוק לא כתוב "לך" אל פרעה אלא "בא" אל פרעה. המפרשים מסבירים, כי "בא" משמע, שנלך ביחד, כדרך שהאדם אומר לחברו "בא" איתי. הקב"ה אמר למשה, כביכול: אינך נגש לפרעה לבדך. "בא" –איתי אני תמיד אתך! בזאת מקבל משה מה' יתברך את כל הגב והכוח לדרוש מפרעה להוציא את עם ישראל ממצרים.

ומעשה אבות – סימן לבנים.

יהודי שנתקל במעשה עוולה, נדרשת  ממנו התערבות למען הצדק, היושר וההגינות. יהודי העוסק בקידוש ה' שכזה חייב לדעת כי לכל אורך הדרך-הוא אינו לבד. הקב"ה זימנו לשם בבחינת "בא", והוא הנותן לו כוח לעשות חיל במלחמתו. את זאת צריכים להבין כל אלה הפוחדים להרים קולם נגד שחיתות הנקראת בדרכם, נגד חילולי שם שמים.

 רבים המדברים גבוהה גבוהה על מה שנכון ומה שצריך להיעשות.  אבל כאשר נדרש לעשות מעשה הם הופכים לפשרנים, ולבסוף ממלמלים כי לא יתקנו את העולם… ובעצם עדיף לקיים "והמשכיל בעת ההיא ידום"…באותם אנשים חסרה האמונה, כי ה' נצב בעדת א- ל!

יש הרבה סוגי  "פרעה" הצצים בכל דור, ויש ללחום בהם בידיעה ברורה שה' נמצא עמנו כל עת הקרב. את  הצדק והגאולה משיגים – כמו משה רבנו- רק ע"י מלחמה גלויה ב"פרעונים", מתוך תוקף האמונה, שהקב"ה נמצא עמנו בשעת קרב והוא המצליח ומקדש  שמו דרכינו.

בברכת חודש טוב שיהיו בשורות טובות!

שבת שלום בבריאות איתנה!

 

 

כתיבת תגובה