לאופייה של מדינת ישראל פרשת כי תשא
ניתן לחלק את החברה הישראלית היום לשתי מחנות. קבוצה אחת מייחלת למדינת כל אזרחיה אנשים שהגיעו לכאן למען בטיחות פיזית וכלכלית. אנשים כאלו לעיתים קרובות עזבו ארצות בהן רדפו אותם או ממקומות בהם לא חשו בטוחים. הם מאמינים כי יש להם את הזכות לגור בארץ זו מכיוון שזו מולדתם העתיקה.
הקבוצה השנייה מייחלת למדינה יהודית, שהיא ארץ קדושה בה אנו חיים את חיינו בהתאם לדרישות התורה.
אנו מוצאים השתקפות של שתי הגישות הללו בפרשת השבוע המתארת את חטא העגל.
"חטא העגל" בוצע על ידי קבוצה שיצאה ממצרים ומכונה "ערב רב", באמצעות מילה אחת מסוימת, אנו יכולים לראות מה הניע אותם ללכת אחרי משה ולעזוב את מצרים. בזמן חטא העגל הם אמרו "אלה אלוקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" לעומת זאת בעשרת הדברות אומר ה' "אשר הוצאתיך מארץ מצרים". עבור הערב רב יציאת מצרים הייתה מטרה לכשעצמה. החוויה של תהליך יציאת מצרים והשפעתה על עם המצרי עם כל המכות והנסים הייתה סיבה משכנעת לעזוב את ארץ מצרים המוכתמת במגפות ולהצטרף לכלל ישראל ולחוות את החרות שנוצר המטרה הייתה לצאת ממצרים 'חופש מאת' מצרים וכאשר עלו ממצרים השיגו מטרתם העיקרית. אולם הטעות שלהם הייתה כי לא תפסו שמטרת יציאת מצרים הייתה לקבל את התורה חופש כדי לחיות בישראל על פי תכתיבי התורה. עבורם, כל החירות שלהם היה ללא מתן תורה ולכן הם יכלו ליזום את חטא העגל!
חירות ומדינה הם שני דברים חשובים, רק כאשר הם מותאמים לדרך התורה. עלינו להעריך את החופש וחירות שיש לנו ולהשתמש בו כדי להיות חופשיים לקיים את המצוות.