פרשת בא -בכור אשה בלבד!
קידוש בכור
השבוע בפרשתנו קוראים אנו על מצוות קדוש בכור באדם ובבהמה.
התורה מסבירה שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים הקב"ה הרג כל בכור במצרים באדם ובבהמה ולכן מקדישים כל פטר רחם בבכור אדם ובהמה.
לפי חז"ל בגמרא כל הבכורים במצרים מתו במכת בכורות גם בכור מהאב וגם בכור מהאם. אם כן מדוע הדין של "קידוש בכור" מתייחס אך ורק לבכור של האמא ל"פטר רחם" ולא בכור מהאב? אם הסיבה למצווה היא בעקבות מה שקרה במכת בכורות במצרים צריך להיות שוויון וגם בכור מהאב צריך להיכלל בתוך המצווה?!
אם נתבונן במצוות "בכורה" בכלל, נראה שיש מצווה דומה גם בביכורים ושם מובן טעם המצווה שאדם לא יחשוב "שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". שלא יחשוב האדם שהבכורים הם תוצאה של העבודה החקלאית שלו, משום שללא השגחת ה' לא היה זוכה ליבול הזה ואין זה מכוחו של הטבע, כי אין בכח הטבע ללא השגחת ה' להניב את התוצאות המקוות.
בדרך הטבע אדם זורע זרע, שותל עץ שהולך וגדל ונותן פרות, ולכן אדם יכול לטעות ולחשוב שהכל טבעי, לכן התורה מדגישה לו להביא את הביכורים כדי שנבחין ונודה לה' על הביכורים שהם בעזרת ה'.
אנשים נישאים אח"כ נולדים ילדים, כשהכל הולך כשורה הם חושבים שזה פשוט דרך הטבע. התורה מראה לנו שאין זה פשוט אלא זהו נס – והאדם צריך להכיר בזאת .
את המסר הזה ניתן להבין כשהכל הולך באופן טבעי, לדאבוננו אנו עדים לכך שלא תמיד התהליך הולך בקלות, בפשטות ובטבעיות, לכן קדושת הבכור רק בבכור מאמו משום שכשזה נראה טבעי ופשוט דווקא אז התורה באה לצוות שאין זה פשוט אלא צריך להודות לה' ולהכיר בנס ע"י פדיון הבכור.
כאשר הבכור הוא מן האב ולא מן האם סימן שזה לא כדרך הטבע, לדוגמא- בכור הנולד מנישואין שניים של האמא או אחרי הפלה או ניתוח קיסרי, במקרים אלו אנשים יודעים להעריך את גדולת ה' ולכן אין צורך במצוות "קידוש בכור" שתזכיר להם את הנס שקרה להם רק כאשר קורה תקלה בחיים אנו מודעים לתלאות שיכולות לקרות בחיים ואז מבינים היטב שאנו זקוקים לעזרת הבורא.