יתרו – והיית לנו לעיניים

כל אחד והיתרו שלו!

אף אחד לא רוצה להיות חולה בחוסר ריכוז, עם כאבים ולא להרגיש טוב, כל אחד ואחד שמח להיות אחרי המחלה. אז שמחים לחיות ומעריכים את האפשרות לנשום, ללכת ולטייל ומודעים לברכות שיש, רק אחרי שהרגשנו בחסרונם שסבלנו קצת אפשר להעריך את מה שיש לנו.

רוב הימים שלנו עוברים בלי הכרת הטוב, אין לנו הכרה לנפלאות החיים, הימים עוברים והכל בא כמובן מאליו ואנחנו חיים בלי הודיה על מה שיש. ואנחנו שוכחים את כל הצרות וכל המחלות שיש לאחרים ואנו התברכנו בזה שלא סובלים מהם.

עם ישראל חנה על יד הר סיני כשנה ועמדו להמשיך בדרכם לארץ המובטחת כאשר ענן מלווה אותם יומם וליל, ענן ביום ועמוד אש בלילה.

כשעמדו לצאת לדרך משה רבנו פנה לחותנו יתרו ,שבא להיות עם בני ישראל בזמן שחנו ליד הר סיני, ובקש ממנו ללוות אותו ואת בני ישראל דרך המדבר. הוא בקש מיתרו להישאר אתם מכיון שהוא יידע איפה לחנות במדבר, והוא מסביר ליתרו שהו יכול להיות "לנו לעיניים"(במדבר י' ל"א).

במבט ראשון אפשר להבין את הבקשה של משה לחותנו: "כי על כן ידעת חֲנֹתֵנוּ במדבר, והיית לנו לעינים" ( במדברי:לא)." הרי חותנו היה איש מדבר והכיר היטב את המדבר .הוא וודאי יכול להיות מדריך טוב לעם שיצא ממצרים ואין לו מושג איך לנסוע  ולהתמודד עם סכנות המדבר.

אז אנחנו יכולים להבין את בקשתו של משה אבל במבט שני אנו יכולים לשאול עצמנו מה משה רצה מחותנו, הלא לא היו אפשרויות לבחור מסלול במדבר, כל המסלול נקבע על ידי ה' דרך הענן שליווה אותם. עמוד הענן ועמוד האש שימשו בתפקיד מורה דרך.

למשה לא היתה שום אפשרות להשפיע על מסלול הנסיעה משה היה מוגבל באופן טוטאלי לדרך שהובילו עמוד הענן ועמוד האש!     אז למה ביקש משה מחותנו להיות לו לעיניים? במה יתרו יכול היה להאיר את עיניהם של בני ישראל?גם הוא היטיב את דרכי המדבר הוא לא יוכל היה לשנות את דרך הנסיעה לישראל .

אולי ההסבר הוא פשוט ביותר, אמנם יתרו לא יכול לעשות שום שינויים במסלול שנקבעה מלמעלה. אבל יתרו יכול היה להיות פרשן בשביל משה. הוא יכול היה להסביר למשה למה ה' בחר בדרך אחת ולא בדרך שנייה.כפרשן הוא היה מסביר למשה ולבני ישראל את הבחירה של מסלול על ידי ה' דרך עמוד הענן ועמוד האש. לפעמים דרך שנבחר מנע מהם מלהיתקל  בסערה או סופת המדבר או שדרך אחרת עוקפת איזור של נחשים ועקרבים או שהמסלול נבחר כדי לעבור במישור ולא באזור הררי. בזה שיתרו הכיר את כל המדבר הוא יכול להבין בחירת מסלול שנבחר ולגלות טובתו של ה' לעם ישראל בבחירת דרך עבורם שהיתה נוחה טובה ובטוחה לצעידה במדבר.

משה רצה שיתרו יהיה לבני ישראל לעיניים ויפתח את עיניהם שיראו את הברכות שהם התברכו בהם מדי יום.

כל אחד ואחד צריך עיניים של מישהו אחר כדי לגלות להם מאיזה ברכות הם נהנים. כל צעד שלוקחים בחיים זה ברכה, כל נשימה שאנחנו נושמים זו ברכה כל יום זה הזדמנות יש לנו כל כך הרבה על מה להודות, אבל כשאדם לוקח את החיים כדבר מובן מאליו אז הוא לא מעריך ומודה על הנסים שקורים בכל יום ובכל עת, כל אחד צריך ה" יתרו" שלו כדי לגלות לו מה היה יכול להיות לא בסדר וממה הוא ניצל, איזה טוב יש לו ומה היה יכול להיות אחרת.