פרשת נח: עבודה על עצמו

חז"ל מתלבטים איך לתאר את נח. האם הוא היה צדיק תמים, גם אם הוא היה חי בדורו של אברהם? אמנם כתוב במפורש שנח היה צדיק תמים בדורותיו ובכל זאת לפי חז"ל, אברהם היה יותר גדול מנח. רש"י מביא את המדרש, שאם נח היה חי בתקופתו של אברהם הוא לא היה נחשב למשהו מיוחד. התורה מעידה על נח שהיה תמים, בלשון הווה ולכאורה הוא במעלה גבוהה מזו של אברהם שהרי לאברהם נאמר התהלך לפני והיה תמים (י"ז, א), בלשון עתיד, שאברהם עדין לא היה תמים.

אבל מכיוון שאנחנו מתייחסים למעלתו של אברהם על פני מעלתו של נח צריכים להסביר את ההבדל ולמה אברהם, שלא היה תמים עדין והגיע לתמימות, נחשב ליותר גדול מנח.

התשובה נמצאת בשאלה – התשובה היא שאברהם השיג מה שהשיג בכוחות עצמו. הוא לא היה תמים בהתחלה, הוא היה צריך להתנתק מעבודה זרה ולהגיע לאמונה אמיתית ומזה להגיע להיות תמים. גם אברהם וגם נח היו במדרגה של תמים אבל אברהם התחיל את עבודתו ממצב נחות יותר והוא בעצמו השיג לעצמו את הקדושה ולכן היה בדרגה יותר גבוהה מנח, שקיבל את מדרגת התמים. לנח הייתה קדושה מתולדתו, העבודה שלו הייתה לשמור שלא להיפגם על ידי בני דורו. הוא היה תמים, בלשון עבר, מעולם הוא היה תמים, זו לא מדרגה שהשיג על ידי עבודה. לעומת זאת עומדת התמימות של אברהם.

השם משמואל (שנת 5674 עמוד נ"ז) מציין מזהר הקדוש שנח היה כנגד שבת ושלושת האבות כנגד שלושת המועדים. אנחנו יודעים שיש בחינה בה מעלת השבת גבוהה ממעלת המועדים, בכך שהבורא קידש אותה מכל הזמנים, כך גם מעלת נח גבוהה ממעלת האבות, אבל השוואת נח לשבת והאבות למועדים אינה מבחינת מהות הקדושה אלא מבחינת איכות הקדושה. איכות הקדושה של שלושת הרגלים היא בזה שעם ישראל הוא זה שמקדש את הזמנים ואילו שבת מקודשת על ידי ה'. זאת ההשוואה בין נח לבין האבות, שאת המדרגות הרוחניות של נח הוא קיבל ואילו אברהם עבד והשיג את המדרגות הרוחניות שהגיע אליהן. אי אפשר לרשת גדלות רוחנית, האדם צריך לעמול ולהגיע להן בזכות עצמו ומבחינה זו אברהם היה במדרגה רוחנית גבוהה מזו של נח.