פרשת בהעלותך – על זמן, כסף וצביעות

יש שלושה מקרים של פורענות בפרשה וכדי שלא יהיה עניין של חזקה, מפרידה התורה בין מקרה הפורענות הראשון למקרה הפורענות השני.

נשאלת השאלה – אם באמת רוצים שלא תהיה חזקה, צריכה התורה לעשות הפרדה בין המקרה השני לשלישי ולא בין הראשון לשני. זו שאלה טובה. אבל ראשית נברר מה הוא המקרה השלישי? מקרה הפורענות השני שהתורה מספרת עליו הוא שבני ישראל התלוננו על הלחץ, כביכול, של הקב"ה, שהוא הריץ אותם במהירות מהר סיני.

מקרה הפורענות השלישי זו התלונה של בני ישראל, שביקשו בשר ולא הסתפקו במן שקבלו.

כדי להסביר ולהבין את מקום ההפרדה בין פורענויות, עלינו להבין תחילה מה החשיבות של תמידיות ועקביות בעבודת ה' – הקב"ה לא סובל חוסר עקביות. חוסר עקביות זו בעצם צביעות, מי שצבוע הוא יותר גרוע מרשע שהוא לפחות עקבי בדרך שלו. לומדים זאת מהמדרש, שמספר על הפגישה בין יוסף ואחיו. אחרי שיוסף גילה את עצמו לאחים הוא אומר "אני יוסף העוד אבי חי?"

אומר על כך המדרש: "אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה". השבטים לא היו יכולים לענות לתוכחה של יוסף.

מה הייתה התוכחה פה? הוא רק שאל האם אביו חי. אלא התוכחה הייתה בכך, שהם ראו את חוסר העקביות שלהם, את הצביעות בהתנהגותם. כל הדו-שיח בין יוסף ואחיו היה כאשר הם דרשו שיוסף ישחרר את בנימין שאם ייקחו את בנימין מיעקב אביו, האב ימות. יוסף רמז להם 'אתם כל כך דואגים לאביכם, איפה הייתם לפני עשרים שנה כאשר לקחתם ממנו את הבן שלו, אותי? כשנוח לכם אתם דואגים לאבא שלכם אבל כאשר זה לא משרת את האינטרסים שלכם לא מעניין אתכם האבא'.

עכשיו אנחנו יכולים לחזור להפרדה בין שתי הפורענויות. הפורענות השנייה הייתה שכאשר בני ישראל עזבו את הר סיני הם התלוננו שנוסעים מדי מהר, והנה כשנגמר מעמד נתינת התורה, יש להם כוח לצאת במהירות. כאשר זה משרת את רצונם היה להם כוח לצעוד אבל כשזה משרת את רצון ה' זה יותר מדי מהר. כדי להקטין את אי העקביות וההתנהגות הצבועה של בני ישראל, התורה מפרידה בין שני הסיפורים. זאת הסיבה שההפרדה בין שלושת המקרים נעשתה בין מקרה הפורענות הראשון למקרה הפורענות השני, כדי לעמעם ולהמעיט את הניגודיות בין שני המקרים.

תמיד צריכים להיות זהירים מאי עקביות בהתנהגות שלנו. אנחנו לא מתנהגים בעקביות אם מצד אחד אנחנו מתלוננים שאין לנו כסף לצדקה אבל מצד שני יש לנו כסף לדברים אחרים, שאנחנו רוצים.

הקב"ה מבין שאם אין לנו כסף אז אנוס רחמנא פטרי אבל כאשר יש כסף לזה ולא לזה, זה לא בסדר.

אותו דבר בנוגע לזמן – איך זה יכול להיות שאין לנו זמן לעשות חסד בגופינו או לקיים מצוות ה' אבל יש לנו זמן לעשות דברים אחרים שאנחנו רוצים לעשות.

אין לנו בעיה של חוסר זמן או חוסר כסף, יש לנו בעיה של צביעות.