הפירוש הראשון של רש"י על התורה מפורסם ביותר ומצוטט הרבה פעמים, במיוחד על ידי אלו שמאמינים בזכויות של עם ישראל על כל ארץ ישראל.
רש"י שואל בשם רבי יצחק, למה התחילה התורה ב"בראשית" ולא במצווה הראשונה "החודש הזה לכם ראשי חדשים"? ועונה שכאשר הקב"ה ברא את העולם, הוא חילק אותו כרצונו "ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה (ארץ ישראל) להם וברצונו ניטלה מהם ונתן לנו".
יש אחרים שאוהבים לצטט דווקא את דברי הנצי"ב המפורסמים בהקדמתו לספר בראשית בה הוא מסביר את השם השני שיש לספר בראשית והוא נקרא 'ספר הישר'. הנצי"ב מסביר שהחומש הראשון נקרא 'ספר הישר' מכיוון שאברהם, יצחק ויעקב היו ישרים בהליכות העולם שלהם ולא הלכו בעקמומיות. וזו לשונו:
"זה הספר הנקרא ספר בראשית, נקרא בפי הנביאים "ספר הישר"… ומפרש רבי יוחנן: "זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים". ויש להבין הטעם – למה קרא בלעם את אבותינו בשם 'ישרים' בייחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדומה? … ששבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן בית שני, שהיה דור עיקש ופתלתול. ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים… שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות, אף על גב שהוא לשם שמים, שזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ. וזה היה שבח האבות – שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אף שהיו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה… וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ, מה ששייך לקיום העולם המיוחד לזה הספר שהוא "ספר הבריאה".
עכ"ל.
הנצ"יב מסביר שכאשר נחרב הבית השני, אמנם בתקופה זו היו צדיקים וחסידים אבל לא היו ישרים זה עם זה. כך הוא מסביר את החשיבות להיות ישר. הרבה אוהבים לצטט דברים אלו של הנצי"ב כאילו שזו גישה אחרת מדברי רש"י בפתיחתו לספר בראשית. מדגישים מצוות של בין אדם לחברו, כבוד האדם וקדושת האדם ולא קדושת האדמה.
אין סיבה לערוך השוואות. אין סיבה לקבוע שרש"י בחר לפרש מה שפירש ולא בחר להזכיר את העניין שספר בראשית הוא ספר הישר. יתכן מאוד שרש"י גם התייחס לספר בראשית כספר הישר בפירושו זה משום שרש"י אומר שהקב"ה נתן את הארץ למי ש'ישר בעיניו'. אין הכוונה שהקב"ה עשה גורל בלי לחשוב ועם ישראל זכה בגורל אלא הכוונה היא שזכותנו על ארץ ישראל קיימת כל זמן שאנחנו ישרים. ה' נתן את הארץ למי שישר. אם ח"ו לא תהיה לנו את מידת היושר אזי אנחנו לא זכאים לארץ זו. זה מה שקרה בתקופת בית שני. היו צדיקים וחסידים ועמלים בתורה אך העם לא היו ישרים בהליכות עולמם.
אפשר לקרוא את דברי הנצי"ב כפרשנות לדברי רש"י שמדגיש שהארץ היא שלנו אבל ה' דורש מאיתנו להיות ישרים, נותן למי ש'ישר בעיניו'.
עוד נקודה – יתכן שמה שרש"י אומר הוא שכדי לזכות בארץ ישראל צריכים להיות ישרים – בתביעה שלנו על ארץ ישראל יש לנו זכות אחת ויחידה על ארץ ישראל והיא מתוך ספר התורה, ספר המצוות, ארץ ישראל היא שלנו כאחת מכל מצוות התורה. אי אפשר להפריד את מצוות ארץ ישראל מהמצוות האחרות. אם אנחנו תובעים את ארץ ישראל כארץ המובטחת זה לא ישר לא לתבוע מעצמינו את קיום יתר המצוות. זה מכלול אחד. אין לנו זכות על ארץ ישראל בגלל מנדט של בלפור. אין לנו זכות על ארץ ישראל בגלל השואה. הזכות שלנו על ארץ ישראל היא בגלל שאנחנו מקיימים את התורה והמצוות וחלק מהמצוות זה יישוב ארץ ישראל והבטחת ה' שהארץ היא שלנו.
שחמט דיגיטל