איך זוכים לכבוד, לגדולה ולרוח הקודש
אחרי שמשה מקבל כל כך הרבה תלונות מעם ישראל, הקב"ה מצווה אותו שימנה שבעים אנשים זקנים לעזור לו בתפקיד ניהול העם. מי היו זקנים אלו? הם היו אותם אנשים שתפקדו כשוטרים יהודים במצריים(רש"י על אתר).
הם זכו להיות הסנהדרין הראשונה, שבעים המנהיגים הראשונים, בגלל שהם, כשוטרים, שמרו על בני ישראל במצריים הם לקחו על עצמם הרבה מהעונשים שהמצרים רצו להעניש את בני ישראל לכן הם זכו להתמנות לתפקיד.
על מינוי זה אומר המדרש "מכאן אתה למד שכל מי שמוסר עצמו על ישראל זוכה לכבוד ולגדולה ולרוח הקודש" (מדרש תנחומא לפרשת בהעלותך י"ג).
מעניין ומרתק איך המדרש רואה את מינוי המנהיגים ואיך היום המנהיגים נבחרים. מי שרוצה להיבחר בימינו למנהיגות, לוקח לעצמו יועצים שייעצו לו איך לדבר, מה לומר, ומתי אותם יועצים מפרסמים אותו ומקדמים אותו ולפעמים מנהיג יכול להיבחר, למרות שאין לו שום היסטוריה של מסירות נפש לעם, שום עבר של עבודה ציבורית ובכל זאת הוא נבחר בגלל עבודת פרסום טובה. הוא לא מסר נפשו, לא מסר מזמנו, לא סבל בשביל העם, הוא פשוט יצירה של יחסי ציבור טובים. ועם זאת הוא מבקש מהעם את כל הגדולה והכבוד שהעם יכול לתת לו. ה' לימד את משה שלא כולם יכולים להתגדל וראויים לגדולה . לא מספיק שלאדם יהיה דיבור יפה והופעה נאה ועל-ידי זה יזכה לכבוד ולגדולה, אלא צריך מסירות נפש בשביל העם, צריך לסבול מכות וייסורים כמו שסבלו השוטרים בשביל שאר העם במצריים.
"והיו אומרים מוטב לנו ללקות ואל יכשלו שאר העם". רק אלו שסבלו בעד הכלל זכו להיות מנהיגי ציבור כמו שכתוב במדרש "זוכה לכבוד ולגדולה ולרוח הקודש" רק אלו שקיימו את אשר נאמר "עמו אנוכי בצרה", שהיו עם ישראל בזמן צרתן ראויים להיות מנהיגים. אולי בגלל שהיום המנהיגים לא מגיעים למנהיגות, בדרך זו של מסירות נפש, אולי בגלל זה הם לא כל כך מצליחים.