בתחילת הפרשה אנחנו קוראים על קבוצה של אנשים שמרדו נגד משה, ביניהם און בן פלת.

בהמשך הסיפור לא מוזכר און בן פלת. לאן הוא נעלם?

חז"ל אומרים שאשתו הצילה אותו. על הפסוק "חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידנה תהרסנה" (משלי י"ד א') מפרשים חז"ל שהפסוק "חכמת נשים בנתה ביתה" מתייחס לאשתו של און בן פלת "ואיוולת בידנה תהרסנה" מתייחס לאשתו של קרח.

איך אשתו של און בן פלת הצילה אותו? לפי המדרש היא אמרה לו 'מה אכפת לך? אם קרח הרב אתה  התלמיד, אם משה הרב אתה תלמיד'. היא הסבירה לו שבכל מקרה הוא יהיה מספר שתיים או לקרח או למשה.

און ענה לה שהוא כבר נשבע אמונים לקרח. היא ענתה לו 'הרי ידוע שכל העדה כולם קדושים אבל אני אציל אותך מלהשתתף במרד נגד משה'. היא השקתה אותו ביין, השכיבה אותו בתוך הבית. היא התיישבה בפתח הבית ופרעה את שערה. כל מי שבא לקרוא לו וראה את אשתו כך, חזר על עקביו. בינתיים הויכוח בין קרח ומשה המשיך בלעדיו ונבלעה עדת קרח. חז"ל מסבירים שלעומת אשתו של און בן פלת, אשתו של קרח, עודדה אותו להמשיך בוויכוח עם משה. היא לא נתנה לו פתח לצאת מהויכוח, גם אם הוא היה רוצה. היא שוב ושוב אמרה לו שמשה לועג לו וכדי להחזיר לעצמו את הכבוד האבוד שלו, הוא הרגיש שעליו ללחום עבור מה שהוא חשב לנכון. היא הדגישה לו שעליו להלחם עבור הכבוד שנלקח ממנו.

קרח עצמו ניסה לקבל בחזרה הכבוד בעיני אשתו. הוא רצה להראות לה שהוא 'גבר', הוא רצה לעמוד מול משה כדי שהיא לא תחשוב שהוא חסר ערך.

צריכים להשוות בין הגישה של אשתו של און בן פלת אל בעלה ואשתו של קרח אל בעלה. אשתו של און רצתה שהוא לא יהיה חלק במרד נגד משה והיא עשתה זאת בחכמה רבה. היא לא צעקה עליו שהוא לא שווה, שחסר לו כבוד עצמי. היא לא אמרה לו שהוא צריך לוותר על עקרונות שלו וללחום עבור אידיאלים שלו. היא אמרה 'נכון, אתה צודק' כולם קדושים, כמו שקרח אמר. היא הסכימה איתו ורק הסבירה לו שעבורו זה לא רלוונטי, משום שהוא מספר אחד והיא דואגת לו בלבד ומכל הוויכוח הזה הוא לא יכול להרוויח אלא להפסיד. אשתו של קרח עבדה בדרך אחרת – היא דחפה את בעלה לפינה, היא הפשיטה אותו מכל הכבוד העצמי שלו וגרמה לו להרגיש שאין לו ברירה אלא ללחום עבור הכבוד האבוד שלו, בעיניה.

מאשתו של און בן פלת אפשר ללמוד כמה חשוב לנסות לראות את הטוב בכל דבר. היא השתמשה בסיסמא של קרח "כל העם כולם קדושים" והשתמשה בזה כדי להסכים עם בעלה. היא השתמשה בעובדה שבאמת הם היו עדה של אנשים קדושים והם לא יכנסו לאהל שלה כאשר היא לא לבושה כראוי. היא ראתה גם את הטוב בתוך האנשים, שמהם היא רצתה להגן על בעלה וכך היא בנתה את ביתה.

הגיבורה האילמת בכל הסיפור היא אשתו של און, שבזכות הגישה הבריאה שלה, שמרה על בעלה ועל משפחתה ועל הנאמנות שלהם לתורה ולמשה ואילו אשתו של קרח הרסה את ביתה.

בסיפור בריאת האדם כתוב "אעשה לו עזר כנגדו" חז"ל אומרים "זכה עזר, לא זכה כנגדו". קרח לא זכה ולכן אשתו הייתה נגדו, היא כל הזמן ציינה את מה שעושים נגדו. הוא כל הזמן היה צריך להתקומם נגד מה שעושים לו ולכן הוא נאלץ להמשיך בוויכוח עם קרח. אשתו של און הדגישה את העזר, היא השתמשה בגישה חיובית ובונה.

אישה יכולה לגלות את הצד של ה'נגד' שבה ויכולה לגלות את הצד של ה'עזר' שבה. אם היא באה בגישה של מסייעת יש לה יותר סיכויים להשפיע על בעלה בצורה בונה.

 

כתיבת תגובה