הצורך בהקהל – בקיבוץ הכלל

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:ב. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם:

רש"י דבר אל כל עדת בני ישראל: מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:(פרשת קדושים ויקרא י"ט פסוק א.)

 

מדוע יש צורך בקיבוץ כולם? ומדוע לא ניתן להילמד כשאר התורה, כפי שמבואר בברייתא ב(תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד ב )

 

"תנו רבנן, כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה  לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד. נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה….."

 

ר' אליהו מזרחי" מסביר:

"צריכים להיות כולם יחד, שאם יפול  לקצתם שום ספק בהלכה, יהיו האחרים משיבים להם: לא כך וכך אמר בפניכם?…"

הדבר נועד למנוע או לצמצם את המחלוקות. כשכולם שומעים יחד לא ניתן לומר- לנו הסביר משה בצורה שונה, כיון שכולם שמעו כאחד.

אך היו שראו בכך מסר חינוכי עמוק:

 

ה"אלשיך הקדוש " מביא:

"…והנה יש בני אדם תועים מדרך השכל, באמרם, כי לא כל אדם ראוי וזוכה לכך, כי אם חד בדרא או תרי בדרא (אחד או שניים בדור) ויתרשלו על ידי כן מעלות בסולם השלמות בתורה ובמצוות…אך לא כן הוא, כי אין בישראל מי שלא ישיג, אם ירצה לעלות…על כן להורות זה, הקהיל את כולם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך…"

 

ישנן דתות בהן נזירים מתעלים בקודש, וכל השאר אינם מסוגלים ופטורים מלעלות ולהתקדש. תורתנו קובעת כי התורה נמסרה לכולם, וכל אחד יכול לעלות כפי יכולתו ובעיקר לפי רצונו. אין אחד שאליו לא מכוונים הדברים, ולכן היה צורך בכינוס ההמוני ללמוד עיקר חשוב זה.

 

בעל "מאור ושמש" מבין שיש פה מסר חשוב אחר:

"…דהנה הרמב"ם כתב בהלכות דעות אם איש הישראלי דר במקום שיש בו דעות רעות ומנהגים לא טובים,צריך לברוח מן המקום ההוא…אך אין זה מועיל אלא להינצל מן הדברים המעכבים עבודת ה', אבל להשיג הקדושה אינו זוכה עד שידבק עצמו אל אנשי ה', עובדי ה' ולהשתתף עימם יחד בעבודה רבה…ואז יוכל להשיג הקדושה העליונה…שאי אפשר שיזכה הקדושה אלא שיהיה יחד עם הקהל…"

 

ישנן דתות, החושבות כי דרך השגת הקדושה היא בהתבודדות ובניתוק מן הכלל. לא במקרה מוצאים אנו מנזרים בפאתי המדבר, בריחוק ממקום יישוב. תורתנו דורשת להיפך. קדושה יכולה לבוא רק בציבור- תשעה גאוני עולם לא יוכלו לומר קדושה , אך עשרה רועי בקר (אשר אינם בקיאים בפרטי התורה), יוכלו גם יוכלו. קדושה באה דווקא בציבור ולא בניתוק מהכלל!

 

 

 

כתיבת תגובה