הגמרא בירושלמי במסכת דמאי אומרת:
דף ט"ו, עמוד ב פרק ג' הלכה ד': גמרא אמר רבי יהושע בן קבסוי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה (במדבר י"ח) והזה הטהור על הטמא טהור א' מזה על טמא א' עד שלמדתיה מאוצרה של יבנה. …… שטהור א' מזה על כמה טמאים
נראה לומר שיהושע בן קבסוי חשב שטהור אחד יכול לטהר, עם אפר פרה אדומה, רק איש אחד בכל עת עד שהוא למד מאוצרה של יבנה שטהור אחד מזה על כמה טמאים.
מה קרה ביבנה?
אנו זוכרים שכאשר עמדה ירושלים להיחרב על ידי הרומאים, רבי יוחנן בן זכאי ביקש וקיבל כמה הבטחות מהרומאים. בין היתר הוא ביקש "תן לי את יבנה וחכמיה" והוא קיבל את זה. יבנה היה מקום קטן, ירושלים חרבה ובכל זאת בזכות יבנה וחכמיה התורה שרדה ופורחת אחרי אלפיים שנות גלות. זה מה שרבי יהושע התכוון לומר, הוא חשב שתורה עוברת מאדם אחד לאדם אחד, אבל הוא למד שלימוד התורה מתפשטת כמו טור גיאומטרי – כמה תלמידים יכולים להשפיע על עוד הרבה תלמידים ויש השפעה גיאומטרית עד שכל הדור יכול להיות טהור. באמת אנחנו דור אחרי החורבן של השואה רואים שכמה יחידי סגולה ששרדו יכלו לטהר המונים עד שהיום עולה של תורה היא הגדולה ביותר בהיסטוריה מאז חורבן הבית.
שחמט דיגיטל