בסיפור יוסף ישנו דבר מפליא והוא שיוסף מקבל את הכינוי צדיק. זהו כינוי שלא ניתן לא לאברהם, לא ליצחק ולא ליעקב למרות שהם בודאי היו צדיקים.
הסיבה הנראית לעין היא שיוסף קיבל כינוי זה הוא בגלל שהוא עמד בניסיון עם אשת פוטיפר.
אבל יש עוד משהו מיוחד באישיות של יוסף ובסיפור חייו של יוסף, שמצדיק את העובדה שנקרא צדיק.
יוסף היה אולי האיש שהכי לא הבינו אותו בתורה. כל מעשיו היו לטובת אלו שהוא עשה את הפעולות עבורם. כל מעשיו היו לשם שמיים, בלי סיבות של טובת הנאה לעצמו. הוא עשה הרבה דברים למשפחה שלו ולעם המצרי והם לא הבינו אותו, אולי גם לא סלחו לו. בכל זאת, למרות שיוסף היה יכול להרים ידיים ולהגיד 'למה לי? למה לי להיות לא פופולרי? למה שכל הזמן יחשבו עלי רעה? למה אני לא יכול לקבל תמיכה והבנה מאחרים? למה כל הזמן אני צריך להיות בודד במחשבות ובמעשים ושיסתכלו עלי כמו איש רע?' " למרות זאת יוסף לא אמר את זה משום שהוא עשה הכל רק לטובה. למרות שלא הבינו את זה.
הסיפור של יוסף מתחיל עם החלומות שלו. הוא גילה את החלומות שלו לאחים שלו והם שנאו אותו בגלל זה. הוא נמכר למצרים ושם, כמו שהזכרנו, הוא עובר את המבחן הראשון שרק בגללו כבר היה ראוי לתואר צדיק. לאחר מכן, בכל מה שקורה, הוא מנסה לקדם מה שהוא יודע שאמור לקרות, מה שהוא קיבל בחלומות כצו אלוקים. כאשר הוא עושה את התכניות להציל את המצרים מהרעב, מה שהוא ראה שיקרה, אף אחד לא יכול להעריך את זה. בודאי לא מיליוני האנשים שהוא ניתק אותם מאדמתם והפך אותם להיות עבדים של פרעה. הם בודאי חשבו שהוא מנשל אותם מכל מה שמגיע להם. הם שנאו אותו בודאי שנאה גדולה, שנאה שנשארה איתם ועם בניהם לדורות, מפני שגם אם הוא צודק, שהולך להיות רעב, האם לא יכולות להיות דרכים אחרות להתמודד עם הרעב? האם זו הדרך? לעשות טרנספר לאנשים? להעביר אותם מאדמתם? ובכל זאת, יוסף לוקח על עצמו תפקיד זה וכך הוא מציל את המצרים מרעב. הוא לא מצפה להכרת הטוב ויותר מזה, הוא כנראה הבין שעם הזמן ועם היכולת לעם המצרי הם יפנו לו עורף, לכן, בסוף ימיו, הוא מבקש מהאחים שלו להעביר את עצמותיו לארץ שבה נולד. יוסף הבין שתגיע תקופה בה אנשים יחשבו שהזמן שהיו צריכים אותו עבר ועכשיו יתנכלו לו ולכל אשר לו.
אנחנו זוכרים מה שקרה לצ'רצ'יל, ראש ממשלת אנגליה, שבכוח המנהיגות שלו הציל את אנגליה מצפרני הנאצים, ימ"ש. כאשר נגמרה המלחמה והוא היה מועמד שוב להיבחר לראשות הממשלה – העם לא בחר בו. משום שגם אם אנשים העריכו אותו, הם לא רצו לזכור את התקופה הזו. האנשים רצו להתנקות מהתקופה הזאת וכך גם עם המנהיג שלה.
על אחת כמה וכמה המצרים, שבודאי הסתכלו על יוסף כאדם אכזרי, שרצונו היה להפוך את חייהם לבלתי נסבלים. גם ההתנהגות של יוסף כלפי אחיו וכלפי אביו ודאי גרמו לו לנדודי שינה. הוא בודאי חשב לעצמו – 'הנה אני מושל מצרים. לא הודעתי לאבי שאני בחיים'. כל יום ויום עבר בראשו 'איזה אדם אני שנותן לאבא שלי לסבול שם, להתאבל, לחשוב שאני מת ואני לא מודיע לו'. והוא מעולם סיפר לו ולא שלח לו מסר שהוא עדין בחיים. גם ההתייחסות שיוסף לאחים שלו ודאי גרמה לו צער רב. איזה מן בן אדם הוא שנותן לאחים שלו לסבול בארץ לא להם, שבאו למצריים רק כדי לקנות אוכל והוא, יוסף, מתנהג אליהם כמו עריץ אכזר. האחים חשבו בודאי שיוסף מחפש לפגוע בהם בכל דרך אפשרית ויוסף חושב לעצמו – מה הם בודאי חושבים כאשר אני כולא את שמעון על מנת לאלץ אותם להביא את בנימין למצרים. כל הזמן יוסף היה חולם ומקווה 'מתי אני יכול כבר להתגלות ושיראו שכל מה שעשיתי היה מתוך נאמנות ואהבה לאחים שלי?'
הגורל של יוסף היה שאף אחד לא הבין אותו. כולם הסתכלו עליו כאכזר. אף אחד לא הבין את המוטיבציות שלו. האחים ציפו שאחרי פטירת אביהם יוסף ינקום בהם. גם בימיו האחרונים יוסף הבין שלא מכירים שמה שהוא עשה היה לטוב.
אבל יוסף היה מנהיג ומנהיג עושה מה שטוב לאנשים ולא מה שטוב עבורו. הצדקות של יוסף הייתה נסתרת. הוא לא היה יכול לגלות את הכוונות שלו ואת הצדקות שלו. אולי זו המשמעות של צדיק נסתר. צדיק אמיתי עושה מה שטוב גם אם זה לא תמיד פופולרי. רק בגלל שהצדיק יודע שזה באמת לטובת אלו שהוא מנסה להיטיב להם.
בדומה – בלוויה – כאשר אנחנו מדברים על האבדה הגדולה, אנחנו אומרים "צדיק אתה ה' להמית ולהחיות". אנחנו אומרים שאיננו מבינים למה ה' לקח את מי שלקח, למה הוא לא היה יכול לחיות יותר בבריאות, ליהנות מנחת? אבל אנחנו אומרים שה' צדיק והמשמעות היא שלמרות שאנחנו לא מבינים, אנחנו מאמינים ובטוחים שכל מה שה' עושה זה לטובה.
בדומה – כל מה שיוסף עשה היה לטובה, למרות שהגורל שלו היה, שאף אחד, לא האחים ולא העם הבינו את זה. אבל בגלל האמיתיות שלו הוא לא היה יכול לשנות ממה שהוא עשה כדי להשיג פופולריות או אהבה מאחרים. בכך ,למעשה, יוסף אכן היה צדיק.
יוסף הציל את העולם מרעב ודאג לאוכל והוא נקרא צדיק.
בתפילת 'אשרי' אנחנו אומרים "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" ומיד לאחר מכן "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו".