מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם?
מה בין נביאי ישראל לנביאי אי"ה ….א"ר יוסי: אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בלילה בשעה שדרך בני אדם פרושים זה מזה, דכתיב (איוב ד) בשעיפים מחזיונות לילה בנפול וגו' (שם) ואלי דבר יגונב וגו'.
ר"ח בר פפא ורבנן, ר"ח ב"פ אמר: משל למלך שהיה הוא ואוהבו בטרקלין, וביניהם וילון. כשהיה מדבר עם אוהבו, מקפל את הוילון עד שרואהו פנים אל פנים ומדבר עמו, אבל לאחרים אינו עושה כן, אלא מדבר עמהם ומחיצת הוילון פרוסה ואינן רואין אותו.
ורבנן אמרי: משל למלך שהיה לו אשה ופלגש, כשהוא הולך אצל אשתו הולך בפרהסיא, וכשהוא הולך אצל פלגשו הולך במטמונים. כך אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בלילה, שנאמר (בראשית כ) ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה,
(שם לא) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה,
(במדבר כב) ויבא אלהים אל בלעם לילה,
אבל נביאי ישראל ביום, שנאמר:
(בראשית יח) והוא יושב פתח האהל כחום היום,
(שמות ו) ויהי ביום דבר ה' אל משה,
(במדבר ג) ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה וגו'" (ויקרא רבה פרשה א יג)
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על ההתגלות של הקב"ה לאברהם אבינו ולאבימלך. ומעניין מאוד שלאברהם אבינו ה' מתגלה בחום היום, ולאבימלך הוא מתגלה בחשכת הלילה. המדרש מציין שזהו ההבדל המהותי בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם. ההתגלות של ה' לנביאי האומות הייתה תמיד בלילה, כמו בלעם עליו גם כן כתוב שה' התגלה אליו בחשכת הלילה. למה זה? מהו ההבדל בין נביאי אומות העולם לבין נביאי ישראל?
ההבדל נעוץ בגישה לחיים ולהתקרבות לה'. יש הבדל מהותי במחשבה בין הדרך של עם ישראל לדתות אחרות. אצל הדתות האחרות הדרך להתקרב היא בהתבודדות התבדלות ופרישות מהווי העולם, להיות בחושך לא מעורב עם אף אחד ועם שום דבר, רק על ידי התנזרות והתרחקות מכל דבר, נביאי אומות העולם ראו את עצמם כמתקרבים לה'. היהדות מלמדת אותנו דרך אחרת, הדרך של היהדות שהכול בקדושה, כדי להיות קדוש צריך להשריש קדושה בכל מעשה של אדם ובכל פעולה ובכל מחשבה.
הרבי מקוצק אומר על הפסוק "ואנשי קודש תהיו לי"
" כ ך א מ ר ה ש ם : מ ל א כ י ם ושר פ ים ו ח י ו ת הקודש יש לי די מבלעדיכם, איני זקוק שתה י ו לי מלאכים, אלא ״ואנשי קודש תהי לי״, שתהיו בני א ד ם ותחיו כ ב נ י אדם, וכבני א ד ם ת ה י ו לי ק ד ושי ם "
ה' אמר שיש לו מספיק שרפים ומלאכים. הוא רוצה שאנשים יהיו קדושים, שכל דרך חייהם תהיה בקדושה, שישרישו את הקדושה בכל ה דב ר י ם הגשמי י ם.
המשמעות היא שיהודי צריך להפוך את החול לקודש, ולראות את כל מעשיו במבט המכוון לקראת קדושה. הוא צריך לקדש את עצמו גם במה שמותר לו. לכן נביאי עם ישראל ראו את התגלות ה' גם ביום, בכל דבר ודבר בכל מקום ומקום. זהו המסר החשוב ביותר למי שרוצה לחיות כיהודי, שכל הפעילויות היומיומיות שלו, כל עיסוקיו יהיו לשם שמיים. והדבר שהוא עושה באותו זמן יהיה אקט של קדושה, משום שאין קודש וחול, גם החול צריך להתקדש.