לחפש תשובה

המוטיב המרכזי של יום הכיפורים הוא נושא התשובה. מדברים הרבה על המושג הזה, אבל מה זה באמת אומר?

 על פי הרמב"ם, משמעות התשובה היא לחזור ולהיות במצב, בו היינו כאשר טעינו, אך הפעם לא לחזור על אותה טעות.

"אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה." (הלכות תשובה פרק ב' הלכה א').

התשובה נותנת לנו הזדמנות שנייה. הזדמנות להיות באותו מצב ולעבור אותו הפעם, באופן הנכון. לכן יש אלמנטים של שמחה ביום הכיפורים. אנחנו שמחים שקיבלנו עוד הזדמנות. הרי יש פעמים בחיים ההזדמנות נוקשת על פתחינו ואם מפספסים אותה, אין עוד הזדמנות. ביום הכיפורים, ה', כביכול, אומר לנו שגם אם טעינו, יש לנו עוד הזדמנות עד שנגיע לתשובה שלמה.

חסיד אחד שאל את הרבי שלו: למה אתה מתפלל ביום הכיפורים? בין כך ובין כך נחזור ונחטוא. הרבי ביקש ממנו להסתכל החוצה מהחלון. בחוץ היה תינוק שלומד ללכת, נופל וקם. מה אתה רואה? שאל הרבי. ילד נופל וקם, ענה. יום אחרי יום החסיד בא לרבי, עמד ליד חלונו ומביט בתינוק שלומד ללכת. לאחר זמן מה הילד עמד והלך בכוחות עצמו. העיניים של הילד אורו משמחה על ההישג שלו. אותו דבר איתנו, אנחנו יכולים ליפול הרבה פעמים אבל ה' נותן לנו הזדמנות לחזור ולקום עד שבעזרת ה', נצליח לעמוד איתנים.

 יש עוד מבט על רעיון התשובה – לחזור ולהיות צדיק. ניתן לשאול, הלוא לא כולנו היינו צדיקים, אם כן מה זה אומר לחזור ולהיות צדיק? הרעיון הוא שעצם הנשמה של כל אחד מאיתנו היא טהורה ונקייה מחטאים כמו של צדיק, אבל יש קליפות, כיסוי של רע שמכסה על הפנימיות של האדם. כולנו נבראנו בצלם אלוקים. תשובה היא, אם כן, לחזור למקוריות שלנו, לפנימיות שלנו, לגרעין הטוב שיש בכולנו ולגלות את הטוב האמיתי שבתוכנו, עצמינו האמיתי.

מספרים על רבי זושא מאניפולי שעל ערש דווי בכה בדמעות שליש. שאלו אותו החסידים: רבי, על מה יש לו לבכות? הוא ענה: אם ה' ישאל אותי זושא, למה לא היית כמו משה רבינו? אענה לו שלא בורכתי בכוחות וביכולות של משה רבינו. "מה אשיב אם ישאלוני למה לא הייתי זושא? יסתתמו טענותיי". הכוונה היא – למה לא הבאת לידי גילוי את הפוטנציאל שקיבלת? למה לא פיתחת את היכולות הפנימיים שלך במלואם?!

 ישנה עוד גישה המסבירה מהי תשובה והיא להשיב על שאלות. לקיים דיאלוג עם הקדוש-ברוך-הוא. ביום הדין אנחנו צריכים לענות לו. הוא מחפש אותנו כדי לשאול את השאלות ואנחנו צריכים לדרוש אותו על מנת לענות עליהן. הוא מחפש אותנו מרוב אהבה אלינו. עלינו לחפש אותו על מנת להשיב לו. כמו שכתוב: "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב".

סיפור חסידי מספר על ילד שבא בוכה אל סבו הרבי. למה אתה בוכה? שאל הרבי. שיחקתי מחבואים, אמר הילד, והילדים שכחו אותי ואף אחד לא חיפש אותי. 'אי, אי ,אי' ענה הרבי 'כך גם הקדוש-ברוך-הוא בוכה, כביכול, שהוא מסתתר, ואנחנו, בניו, לא מחפשים אותו'.

תשובה היא לחזור ולחפש את הקדוש-ברוך-הוא.

 תפקידינו לשוב, לחזור בתשובה שלמה בכל המובנים.