שו"ת 28שאלה: בענין תו"מ. האם ניתן לטעום מיין ע"מ לקבוע את מצב התסיסה וכדומה לפני הפרשת תו"מ.

שאלה: בענין תו"מ. האם ניתן לטעום מיין ע"מ לקבוע את מצב התסיסה וכדומה לפני הפרשת תו"מ.

  תשובה:

 אסור לאכול אכילת ארעי מדבר שנגמרה מלאכתו  ואח"כ נקבע באחד מששת הדברים שקובעים ((רמב"ם מעשר פ"א ה"י, פ"ג ה"א-ה"ד, פ"ד ה"א). וכך כותב הרמב"ם (פ"ג ה"ג-ה"ד):

אחד מששה דברים קובע הפירות למעשרות: החצר והמקח והאש והמלח והתרומה והשבת…

כיצד? פירות שדעתו להוליכן לבית, אעפ"י שנגמרה מלאכתן – אוכל מהן אכילת עראי עד שנכנסו לבית. נכנסו לבית – נקבעו למעשרות… הכניסן לבית קודם שתגמר מלאכתן – הרי זה אוכל מהן עראי.)  או שהוא נמצא בבית.

 גמר מלאכה של יין הוא סינון היין מהשמרים והזגים כלומר לאחר הסינון הוי גמר מלאכה.

  אם לא התחיל תהליך הסינון הוי לפני גמר מלאכה ומותר לטעום.

 אם התחילו לסנן והיין נמצא בבית, אסור לאכול אכילת ארעי.

 האם יקב נחשב כבית שקובע?

  לפי החזון- איש שכותב שבית חרושת פטור ממזוזה משמע שלא הוי בית.  לדעת החזון-איש בית הקובע למעשר זה בית שקובע למזוזה [מקום לינה ואכילה]. דווקא מקום שאוכלים ומיועד לאכילה אבל מפעל – בית חרושת, אפילו אם יש שם חדר אוכל של פועלים, המפעל לא נחשב כמקום אכילה.

לפי החזון איש גם מחסן אינו נחשב בית, וזה צריך עיון שהרי מאחסנים את היין והתבואה במחסנים ולא בסלון ולא במטבח!

 אמנם יש ראיות הפוכות, שבית קובע למעשר זה לא בית שקובע למזוזה!

לכן נראה יותר שמחסן בעיר נחשב כבית. לפי זה גם מרתפי היקב נחשבים כבית והם קובעים למעשר לאחר שהחלו בגמר מלאכה. ואז אסור לאכול אכילת עראי ואסור לטעום. לפי החזו"א הנ"ל אם רק טועם הוי אכילת ארעי, ומותר.  יוצא שהחזו"א מיקל בזה ומותר לטעום.

הנוהל אצלינו להפריש תרו"מ לפני טעימה משום שבהחלט לא ברור שיקב אין דינו כבית

                                                                             בכבוד  רב

                                                                             ובברכת כל טוב