שו"ת 48 – קביעת מעשרות

שאלה:

 יש ברשותי פרדס של תפוזים. האם עלי להפריש תרומות ומעשרות במידה  ואני מעביר את הפירות  ישירות לאוטובוס בו נמצאים חברי? ( הפירות לא ראו את פני הבית)

תשובה:

[רקע:  פרי שנקטף לאכילה ולא נכנס לבית  (ואף לא נעשתה בו פעולה אחרת שקובעת אותו למעשרות) – מותר לאכול ממנו אכילת עראי ללא הפרשה (רמב"ם מעשר פ"א ה"י, פ"ג ה"א-ה"ד, פ"ד ה"א).

ואכן, מי שקוטף פירות במטע לצורך אכילה במקום- יכול לאכול מהם ללא הפרשת תרו"מ. ומי שקוטף פרי במטע ומכניס אותו לחצר – חייב במעשרות.]

"המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלים אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך… והרוכלין המחזרין בעיירות אוכלים עד שמגיעים למקום לינה"  (משנה במעשרות פרק ב משנה ג)

התפארת ישראל (אות כ) מסביר שברישא [המעלה פירות] מדובר בפירות המיועדים למכירה, לכן ברגע שיגיעו למקום המכירה נקבעים. אבל בסיפא, הרוכלים קבלו במתנה ואין מתנה קובעת.

המקרה של הרוכלין זהו מקרה המתאים לשאלה שלנו.  לפי זה אוטובוס אינו מקום לינה ואין כאן מקח לכן אין הפירות נקבעים למעשר, ומותר לאכול עראי. אוטובוס אף אינו נחשב כחצר, כי חצר נמצאת ליד הבית, ולא נחשבת חצר לעניין קביעות מעשרות כשעומדת בפני עצמה ונוסעת. 

כל זה אם אוכל תפוז לבד, אך במידה ואוכל עם לחם בסעודה, הוי אכילת קבע וחייב לעשר. 

אם קנו את התפוזים מבעל הפרדס, הרי זה מקח הקובע וצריך לעשר. וכן בנותן מתנה שמותר לאכול באוטובוס בלי לעשר, ברגע שמגיעים לאכסניה [מקום לינה] חייב לעשר.

לכן מומלץ כדי שלא ישכחו לעשר לפני המקרים שחייבים במעשר, לעשר מיד.