שאלה:

האם לאחר שגוי נגע ביין מפוסטר ("מבושל") יהיה מותר לשתיה ע"י יהודי?

תשובה:

ההלכה אוסרת שתיית יין שגוי נגע בו.  הסיבה הינה אותה סיבה שחל איסור אכילת לחם או מוצרי מזון אחרים שבושלו ע"י גויים,  והיא- להמעיט במגע בין גויים ליהודים, כדי ש חו"ח לא יוביל לנישואי תערובת והתבוללות.

בזמנים עברו הייתה  סיבה  נוספת  לאיסור שתיית יין  גויים והיא:  שיין  של  גויים

נעשה לצרכי נסך, לעבודה  זרה  שאסורה  לשתיה  והנאה  ע"י  יהודים  בכל מקרה.

בימים אלו הרמ"א קבע שחוקי עבודה זרה אינם רלוונטיים, מפני שעבודת  אלילים

אינה  קיימת  באזורנו.למרות שיש דעות אחרות  , פוסקים  רבים טוענים שבשעת הצורך עדיין  יכולה  להיות טובת הנאה מיינות גויים שהיא כמובן אסורה כסתם יינם.

ה"שולחן  ערוך" קובע שיין  מבושל  אינו  חלק   מאיסור  זה. יין מבושל  אינו  נחשב

יין לגבי איסורים אלו,  ומותר לשתייה ע"י יהודי  גם אם  גוי  נגע  בו(כמובן רק אחר בישולו).  לכן  כיום יצרני יינות כשרים  מייצרים שני סוגי יין: מבושל ולא מבושל.  כדי לאפשר ליהודים לשתות יין שנגע בו גוי.

יין שיחשב מבושל עפ"י ההלכה חייב להיות מחומם לטמפרטורה של 88 מעלות צלזיוס לפחות.

קיים  ויכוח  בין  הפוסקים   האם  יין  מפוסטר  דינו  כיין  מבושל?   ישנם  פוסקים

הטוענים  שתהליך  הפיסטור  מספיק לכדי  להחשב  מבושל,   ויש   הגורסים   שלא.

המתנגדים טוענים שתהליך הפיסטור שונה בתכלית מתהליך הבישול של פעם,  מפני שפעם היו מבשלים את היין בכלים פתוחים שגרמו לרוב האלכוהול להתאדות, לכמות יין להתמעט וליין לשנות לגמרי את טעמו.  תהליך הפסטור בימינו נעשה בצינורות סגורים, והטעם כמעט ואינו משתנה ואינו מורגש ע"י הצרכן הממוצע. כיום לא מקובל לבשל יין בכלים פתוחים לכן לא כל הפוסקים התירו  את תהליך הפיסטור,  ולא מחשיבים יין מפוסטר כמבושל.

לכתחילה נהוג למנוע מגע גוי ביין בין מבושל ובין לא.  יש להימנע שגויים ימזגו יין באירועים כגון חתונה, בר מצווה וכו'. לבישת כפפות אינה מתירה את האיסור הנ"ל.

בדיעבד ישנם פוסקים המתירים שתיית יין מפוסטר, שדינו מבושל  גם אם נמזג ע"י גוי.

לפי דעת רבים גם יהודי המחלל שבת דינו כדין גוי בנוגע לנגיעה ביין. לעומת זאת אחרים הפוסקים ששתיית יין שנמזג ע"י מחלל שבת מותר לשתיה.

לפרשת צו​- לא כבוד התורה להוציא אשפה מן הבית ?