שו"ת 115 – האם מותר לכהן לבקר במוזיאון?

שאלה: האם מותר לכהן לבקר במוזיאון?

תשובה: תלוי אם המוזיאון בארץ או בחו"ל. אם המוזיאון בחו"ל ויש צורך מיוחד לכהן לבקר בו, אפשר לסמוך על היתרים (כגון אם הוא מורה, אם זה לפרנסתו) המבוססים על הספקות אם העצמות של גוי מטמאים באוהל. אם יש בעיה של כהן שהוא כבר טמא הוא יהיה טמא שוב.

אם מדובר במוזיאון בארץ אינני רואה אפשרות לסמוך על היתרים מכיוון שהסיכוי שהעצמות,  במידה ויש שם, הם של יהודים ואני לא מאמין שאפילו האחראים על המוזיאון יכולים בוודאות לקבוע שהעצמות הם של לא יהודים.

כמובן אין בעיה לבקר במוזיאון שאין בו עצמות בני-אדם.

מקורות – לעיונך.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שעב סעיף ב

[ג] קברי עובדי כוכבים, (ו) נכון ליזהר הכהן (ז) מלילך עליהם; (מהר"מ ותוס' פ' המקבל) ד (אע"פ (ח) שיש מקילין (רמב"ם והגמי"י בשם ס' יראים).

(ט) ונכון להחמיר. ד] אבל קבר של מומר, מטמא כשל ישראל) (רשב"א סי' קצ"ד, ורמ"ב).

רמב"ם הלכות טומאת מת פרק א' הלכה י"ג

ואין העכו"ם מטמא באהל ודבר זה קבלה הוא והרי הוא אומר במלחמת מדין כל נוגע בחלל ולא הזכיר שם אהל, וכן העכו"ם אינו נעשה טמא מת אלא עכו"ם שנגע במת או נשאו או האהיל עליו הרי הוא כמי שלא נגע הא למה זה דומה לבהמה שנגעה במת או האהילה על המת, ולא בטומאת המת בלבד אלא בכל הטומאות כולן אין העכו"ם ולא הבהמה מתטמאין בהן.

פתחי תשובה יורה דעה סימן שעב ס"ק ט

(ט) ונכון להחמיר – עי' בדגמ"ר שכתב וז"ל ולדעת הראב"ד פ"ה מנזירות הלכה י"ז דהיכא שכבר טמא שוב אינו מוזהר על הטומאה א"כ כהנים בזה"ז אינם מוזהרין על הטומאה ואף דלא קי"ל כהראב"ד מ"מ במת עובד כוכבים איכא ס"ס כו' ולכן נלע"ד דמי שרוצה לסמוך בזה להקל לענין טומאת אהל אין מוחין בידו. ושוב כתב דכל מה שכתבתי נמשכתי אחר דברי המל"מ פ"ג מאבל דלדעתו סובר הראב"ד שאין איסור כלל לכהן שכבר נטמא לטמא עצמו אבל עכשיו נתתי אל לבי שאולי לא אמר הראב"ד אלא לענין חיוב מלקות כו' ולכן הדרנא בו מלהתיר לכהן לילך על קברי כו' עכ"ל ע"ש. [ועי' בתשו' ח"ס סי' של"ט כתב עליו שלא ירד לעומק והביא דהראב"ד בתמים דעים סי' רל"ו פסק להדיא כהרמב"ם ורוב הפוסקים ע"ש וגם בתשו' הקודמת בד"ה ומ"ש. עוד הביא שם דברי הרא"ש בהלכות טומאת כהנים סי' ו' דמייתי דעת ר"ת (בשבועות י"ז ע"א ד"ה נזיר ועי' בהגהות מהר"י ברלין שם) דבאותו יום שנטמא הכהן שוב אין באותו יום תוספת טומאה ומה"ת מותר לטמאות עצמו עוד. וכתב דר"ת מפרש סוגיא דנזיר מ"ב ע"ב כפירוש רש"י שם נמצא לר"ת ורש"י אי נטמא כבר באותו היום שוב אין כאן איסור דאורייתא וכ"פ ר"א ממיץ בס' יראים סי' שי"א ע"ש והמל"מ בפ"ג מאבל לא ידע אלא דעת הראב"ד ולא דעת רש"י ור"ת ורא"מ. ומסיק במקום ספק סכנה (עי' בס"ק שלפני זה) יש לסמוך כו' ע"ש היטב. ועי' בתשו' שבו"י ח"ב סי' צ"ח במ"ש בענין כהני ח"ל אי מותרים לטמאות בטומאה דרבנן. וגם בתשו' ח"ס סי' של"ז מ"ש בזה]:

ועיין בארוכה בשות אגרות משה יורה דעה חלק א סימן רל מה שהאריך בטומאת כוהנים לקברי גויים

לסיכום – הרמ"א ביו"ד סימן שע"ב פוסק שיש להחמיר כדעה האוסרת ללכת לקברי עכו"ם. אבל שיטת הרמב"ם היא להקל, ובפתחי תשובה גם הובא שבמצבים שונים מקילים בכך. הקולא נובעת משני כיוונים – הן מהכיוון של עצם קיומה של טומאת אוהל במת וכן מצד ההנחה כי כולנו היום טמאים, ולפיכך אין זה ברור כלל כי כהן שהוא כבר טמא ושוב נטמא עובר באיסור כלשהו.