שו"ת 193 – מה הם מנהגי פסח שני

יש מנהג לאכול מצה בפסח שני. השאלה היא מתי? באיזה יום בדיוק? האם ביום י"ד אייר או בערב שלאחריו שהוא כבר אור לט"ו באייר?

הבה נתבונן ביתר דיוק בתאריכים. בפסח מצרים הביאו בני ישראל את קרבן פסח ביום י"ד ניסן ואכלו אותו במוצאי י"ד ניסן שזה ליל ט"ו ניסן ויצאו ממצרים למחרת בבוקר. לפיכך אנחנו חוגגים את הפסח במוצאי י"ד.

בתוך כך – בני ישראל שהביאו את קרבן פסח שני, עשו זאת בי"ד באייר ביום. מכאן, באופן הגיוני היינו צריכים לאכול את המצה בליל ט"ו באייר. למה, אם-כן, נוהגים לאכול את המצה בי"ד באייר?

מובא שהיו גדולי ישראל שאכלו מצה בליל ט"ו כמו, למשל, המהר"ם א"ש. הוא היה אוכל מצה, מרור וביצה מבושלת. אבל המנהג הנפוץ ביותר הוא לאכול את המצה בי"ד באייר ביום. כמה סיבות לכך – (ספר מנהגי ישראל תורה או"ח סימן תצג סעיף י) ובין היתר נאמר שם, שהתחלת המצווה הוא החלק הכי חשוב ולכן מזכירים בפסח שני את ההקרבה של הקרבן ולא את זמן האכילה שלו שזה היה בליל ט"ו. ז"א שאפשר לאכול מצה גם בליל ט"ו אבל התחלת המצווה היא החשובה והתחלתה היה ביום.

הספר כלי חמדה בפרשת ואתחנן סובר שבכוונה לא אוכלים את המצה בלילה מכיוון שיש איסור של בל תוסיף ולאכול מצות שלא בפסח, בכוונה לקיים מצווה בעייתי. זה יכול להיחשב עברה של בל תוסיף נמצאנו שאם היינו אוכלים את המצה בליל ט"ו באייר היינו עלולים לעבור על בל תוסיף לכן המנהג לא לאכלן בט"ו בלילה אלא ביום.

הבאנו את הדיון הזה כדי להדגיש שיש מנהג לאכול מצות בפסח שני.

הרב יעקב עמדין כותב בסידורו שנגלה לו משמים שהסיבה שיש לנו פסח שני היא משום שהמצה שאפו בני ישראל, כאשר יצאו ממצרים, החזיקה מעמד עד ט"ו באייר ואז התחיל המן לרדת אם כן, אכילת המצה בפסח שני הוא אזכור של הזכר האחרון של נס יציאת מצריים.

באופן כללי – אכילת מצה בפסח שני היא כמו אכילת האפיקומן בליל הסדר, זוהי דרך לזכור את קרבן הפסח.

הרש"ש (בפסחים נ"ג עמ' א') כותב לא לאכול צלי בליל ט"ו באייר כדי שלא נתבלבל ונחשוב שהוא זכר לקרבן פסח.