ארבע כוסות בליל הסדר
מדוע שותים ארבע כוסות יין בליל הסדר?
ההסבר המקובל מתמקד בארבעת הביטויים של הגאולה שהובטחו למשה בניסיון לעודדו, אמר לו הקב"ה:
והוצאתי –אני אסיר ממך את הנטל של מצרים.
והצלתי – אני אחסוך לך את השעבוד שלהם.
וגאלתי – אני אושיט לך יד.
ולקחתי –אני אקח אתכם להיות לי לעם ואהיה אלוקיכם.
במפרשים מובאים ביאורים שונים לשתיית ארבע כוסות בליל הסדר.
אחד הביאורים שאני מעוניין להתמקד בו:
אמר רבי יהושע בן לוי או(רבי שמואל בן נחמן) שארבע כוסות של יין שאנו שותים קשורים למילה "כוס" שהוזכרה על ידי שר המשקים שהוכנס לכלא ע"י פרעה (כשמספר את חלומותיו ליוסף הזכיר ארבע פעמים את המילה 'כוס', לכן אנו מזכירים ושותים ארבעה כוסות בליל הסדר) יש להבין מה לנו ולצרותיו של משרת פרעה – לליל החופש, ליל הסדר?
ביאור יוסף לחלום שר המשקים הביא לשחרורו מן הכלא, וזאת כשפרעה היה מוטרד מחלומותיו (כפי שמפורש בפרשת מקץ) ולא היה בנמצא אדם שיפתור אותם, לכם זימן פרעה את יוסף מן הכלא כדי שיפתור את חלומותיו.
וביאור הדברים- אבותינו שחיו בתקופת השעבוד הנורא במצרים ודאי היו מודעים למצוקותיהם, הם ידעו שהם בבחינת עבדים שסובלים דיכוי נוראי והשפלה. אך יוסף לכאורה, לא היה מודע לעבדות ולצער, ההיפך הוא הנכון הוא היה מציל הכלכלה המצרית, שהאכיל אותם בשנות רעב ומצוקה, ואם כן לא היה מקום יותר גבוה להגיע אליו.
אך כשנביט בסדר חייו של יוסף נבחין שקרא לבנו מנשה – שאלוקים גרם לו לשכוח את צרותיו מבית אביו, חלפו המריבות עם האחים, יושב באחד המדינות ששלטה בכל העולם. עם זאת כשנולד בנו השני קורא לו אפרים- "הפרני בארץ עוניי" מדוע מתייחס יוסף למצרים בתור ארץ הסבל שלו, הלא בארץ הזאת גדל כבודו ורמה קרנו?
וזאת יוסף רוצה לומר: שכל זמן שאנו בגלות אנו עבדים.
כאשר יוסף שוכב על ערש דווי מבקש מאחיו להעלות את עצמותיו לארץ ישראל. מה ראה לעשות זאת, הלא מצרים היתה משגשגת? מה לו לבקש בקשה זו? התשובה ברורה – יוסף ידע, כל זמן שאנו במצרים, למרות העושר, ההצלחה והעוצמה זו לא הארץ שלו, ואכן לא מובא שהאחים נענו לבקשתו מיד, כי לא הבינו את התובנה של יוסף, מדוע חפץ לעזוב את הארץ שהכל בה.
ארבעת הכוסות בחג פסח הם עבור כל ה"יוספים" שבכל דור ודור שחושבים שחיים בחופש, אך אנו כמו יוסף במצרים.
יוסף היה "מבוטח זמנית" –אך לאחר זמן קם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף. מצרים עברה לפרק חדש בהיסטוריה העולמית. יוסף הפך לעוד פרק בהיסטוריה של מצרים, וזה אכן קרה לכל ה"יוספים" של כל דור ודור שחשבו שהגיעו אל המנוחה והנחלה ולפתע ראו שלא הכל הולך למישרין- ישנם עליות וירידות בכלכלה ובכל התחומים שמלווים את האדם לאורך חייו.
ארבע כוסות באים להזכיר לנו שהמנוחה והאושר האמיתי יהיו רק בגאולה השלימה. ואכן ה'כוס' החמישית שהוזכרה היא 'כוס' הגאולה שלה צריכים לחכות ולהמתין עד ביאת אליהו הנביא, כמו שנאמר: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל"
שחמט דיגיטל