נתינת שם לבן או בת

אחת מהאמרות הידועות והמשמעותיות ביותר בחז"ל היא "הגזרה שווה… קיחה קיחה משדה עפרון." (תלמוד בבלי קידושין דף ב', עמ' ב').

אנו לומדים את הלכות מעשה הקידושין מ

נתינת שם

מתי נותנים שם לתינוק /תינוקת?

אנחנו נוהגים היום לחכות עם מתן שם לתינוק עד לברית ודבר זה מזכיר את העובדה שאברם קיבל שם החדש אברהם בעת ברית המילה שלו, בפרקי דרבי אליעזר מצוין שמשה בבריתו קיבל את השם יקותיאל*, למען האמת המקרה של אברהם שונה לחלוטין משלנו, הברית מילה של אברהם שימש כגרות, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי (זבחים פ"ב ג', יבמות מ"ח.) כיוון שהוא אדם חדש,, במקרה זה הגיוני לשנות לו שם. כמובן זה לא דומה למקרה של ברית מילה פשוטה שאין עניין של שינוי השם אלא שזה השם הראשוני שהתינוק קיבל כבן לאם היהודי ובכל זאת המנהג הוא להזכיר את הברית הראשון של אאע"ה בכל ברית וברית בזה שנותנים את השם בזמן ברית המילה.

(# פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ח, רבי נתנאל אומר ראו אבותיו של משה תארו של משה כמלאך אלקים מלו אותו לשמונה ימים וקראו שמו יקותיאל עכ"ל. וכן נקרא אברהם שמו כשמל א"ע).

בעניין נתינת השם יש מנהגים שונים ולפעמים אין אפשרות להמתין לברית כדי לתת לתינוק שם .ייתכן שמשום איזה סיבה הברית נדחית זמן רב . אז אפשר לתת את השם בזמן קריאת התורה כמו כן אפשר להתפלל על תינוק שהוא חולה גם אם אין לו שם ומזכירים אותו כבן של אמא שלו ולא נחוץ לתת שם כדי להתפלל עבורו. נהוג לא להמתין יותר מ-30 יום ללידתו לנתינת שם אם קורה למשל מקרה שאי אפשר לעשות מילה אבל עושים פדיון הבן אז נותנים את השם בזמן הפדיון.

כמו כן אפשר לתת את השם עבור תעודה לידה או למטרות משפטיות אחרות עוד לפני לברית אבל נהוג לא להודיע את השם עד זמן ברית המילה ולא לפנות לבן שלך בשמו לפני לברית.

יש גמישות רבה יותר בנתינת שם לבת. המנהג הוא לתת שם לבת מיד אחרי שהאבא מקבל עליה לתורה. זה יכול להיות בזמן קריאת התורה הראשונה שלאחר הלידה (ביום שני, חמישי, ראש חודש או חנוכה וכו'), או שזה יכול לחכות עד שבת. אם ההורים עדיין לא החליטו על השם, הם יכולים לדחות את קריאת השם עוד שבוע לשבת שלאחריו.

הקניה של אברהם את שדה עפרון. זה נשמע קצת אירוני ללמוד על קידושין ונישואין דווקא מקניה של אחוזת קבר, אבל יש הרבה משמעויות מעל ומעבר להלכה, שאפשר ללמוד מהקשר שביניהם.

נרשום כמה רעיונות:

רעיון ראשון – שני הצדדים הרוויחו מקניית חלקת הקבר. עפרון קיבל "כסף עובר לסוחר", הרבה יותר מהערך האמיתי של הקרקע. אברהם קיבל משהו, שלגביו גם היה יקר לאין ערוך. מערת המכפלה הוא מקום הקבורה של אדם וחוה. אין ערך לדבר. עבור אברהם כל רגב אדמה היה אוצר.

כך גם בקידושין – כל אחד צריך להבין שהוא מקבל יותר ממה שמגיע לו. הרבה יותר ממה שהוא נותן.

רעיון שני – "עזה כמוות אהבה". (שיר השירים). הפירוש הוא שככל שהאהבה יותר גדולה כך גדול הצער על אבדנה. המחיר של האהבה הוא צער ויגון. הרי אם אנחנו אדישים כלפי משהו אין לנו כאב לב בנושא. ככל שאנחנו קשורים ואוהבים מישהו אנחנו יותר מצטערים כשחייבים להיפרד ממנו, בדרך זו או אחרת. התורה מקשרת בין אהבה לבין אבלות. אין אחד בלי השני. אלו שני צדדים של אותו מטבע. למרות שזה שאתה אוהב מישהו, גורם לעובדה שיום אחד תצטרך להתאבל על אובדנו, מה שמקבלים בקשר של אהבה הוא מעל ומעבר למחיר שצריך לשלם עליה.

כמו כן – גויים שמתקשרים בקשר זוגי אומרים 'עד שהמוות יפריד בינינו', אבל ביהדות אנחנו יודעים שקשר הקידושין הוא בין נשמות ולא רק בין גופים. זה קשר שנמשך גם לאחר פרידת הנשמה מהגוף. המוות הוא לא לנצח נצחים אלא רק עד תחיית המתים. לעומת זאת קשר הקידושין הוא לנצח ולא רק לתקופת החיים עלי אדמות. לכן מסבירים שניתן להסתכל על הקשר בין הקידושין לבין פטירתה של שרה, באור חיובי. הקשר בין אברהם ושרה לא נגמר שם ואברהם דאג שהם יהיו ביחד גם אחרי מותם. בחייהם ובמותם לא נפרדו.

רעיון שלישי – לא כתוב בשום מקום שאברהם אכן ידע מי עוד קבור במערת המכפלה. כאשר אברהם נכנס למשא ומתן על רכישת אדמת הקבורה של שרה, מסתבר שהתאמץ למצוא את מה שנקבע כבר מראש, שהוא עומד להיקבר שם בבוא העת. אברהם נכנס למשא ומתן על האדמה בלי לדעת שבעצם כבר מראש נקבע שהוא יהיה קבור שם.

כך גם בקידושין – כאשר נכנסים לתהליך השידוכין נמצא שמתייגעים ומתאמצים, עד שלבבות נשברים, למצוא את מה שנקבע כבר מראש, את המיועד, 'הבשערט'. "…בעל האבידה מחזר אחר אבידתו" (קידושין ב', ב').

קשר הקידושין נקבע בשמים והוא נמשך מעבר למוות. מה שקורה על הארץ הוא תהליך – קידושין, חיים, קבורה ובבוא הזמן זיווג חוזר של הנשמות בתחיית המתים.