בראשית -כישלון כהזדמנות לנסות שוב

וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי".

פעמים רבות אתה מקבל על עצמך הנהגה טובה או הרגל טוב. בתחילה אתה פועל מתוך מוטיבציה גדולה ואתה אכן מצליח לעמוד באשר קיבלת על עצמך באופן מלא.

לאחר זמן המוטיבציה פוחתת ואז בתת מודע, אתה אומר לעצמך, מה הערך של ביצוע ההחלטות באופן לא מושלם: משום כך אתה נמנע לגמרי מלעשות את אותו מעשה טוב אותו קיבלת על עצמך לעשות.

דע לך, כי האויב המר ביותר של הטוב הוא הטוב מאוד.

לכאורה בשם השלמות ובשם הרצון להיות מושלם אתה עלול לקבל החלטה להימנע מלעשות את הפעולה הנכונה בגלל שלא תעשה אותה מספיק טוב.
עליך לדעת שזוהי תחילת הטעות. אתה חייב לכפות על עצמך לעשות, תמיד אבל תמיד,את כל מה שאתה יכול. גם פעולה קטנה בודדת, גם פעולה לא מושלמת עדיפה מהעדר פעולה מוחלט.
זכור חצי שקל אומנם פחות טוב משקל אבל הוא יותר טוב מכלום.
לפי מדרש רבה, כאשר כתוב על הבריאה ביום השישי "והנה טוב מאוד", הכוונה ליצר הרע שנברא ביום השישי. אנחנו רגילים לחשוב על היצר הרע במונחים של רע ופתאום המדרש מלמד אותנו שלפעמים היצר הרע מתגלה בצורה של "טוב מאוד".

המדרש מלמד אותנו שהשאיפה לטוב מאוד היא היצר הרע! כאשר אדם מנע מלעשות פעולה משום שהוא מפחד שהוא לא יצליח בה בשלמות והוא הרי רוצה לעשות הכול – "טוב מאוד ", עליו לדעת שהיצר הרע הוא זה שמשכנעו לעשות "טוב מאוד".

לפי המדרש הקדוש ברוך הוא עד לבריאת עולמנו היה ברא עולמות רבות והחריבן.

כלומר לפני שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמנו הוא ניסה לברוא עולמות אחרים וכביכול "נכשל". מה אנו לומדים מה"נסיונות" של ה' בבריאת עולם? אולי חז"ל רוצים להדגיש שלא תמיד יכולים לעשות פעולה שלמות אבל עדיין צריכים לנסות ושוב לנסות!
הכישלון היחיד ביים הוא כאשר מרימים ידיים ולא מנסים עוד פעם.
אפשר תמיד להגיע לטוב ביותר, אבל צריכים לנסות גם אם נגיע רק לטוב.