פרשת צו -"לא שיתנהג (הכהן)במידת אדנות ושררה"

האם נשמע לכם הגיוני, שראש הממשלה או שר המגיע למשרדו, הדבר הראשון שיעשה הוא לפנות את האשפה?

על מצוות תרומת הדשן :"לא שיתנהג (הכהן)במידת אדנות ושררה" (רבינו בחיי ו, ג)

אנו קוראים בפרשת השבוע על קורבן העולה שאהרון ובניו הקריבו בעבודת בית

המקדש. המשימה הראשונה  שהיתה ביום עבודתם בבית המקדש היתה 'מצוות תרומת הדשן'.

מצווה נעשית על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על גבי  מזבח העולה כתוצאה משריפת הקרבנות ועצי ההסקה של היום הקודם. את הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן הניחו על רצפת העזרה במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי כוהנים בלבד מדי יום ביומו.

דבר זה מדהים משום שלמרות תפקידי הכהן הגדולים והנעלים , נאלץ לנקות את הדשן מהמזבח.

רבנו בַּחְיֵי בן יוסף אִבְּן פַּ‏‏קוּדָה (1050 – 1120) (כתב את הספר "חובות הלבבות") טוען  שההיגיון מאחורי מעשה זה הוא שהאדם לא ייתן למעמדו להגיע לראשו, שלא ייהפך לבעל גאווה ויחשוב שהוא יחיד ומיוחד, שהדמיון העצמי שלו לא יהיה גבוה. לכן התורה נתנה לכהן גם תפקיד זה, של פינוי הדשן מן המזבח.

האם הדבר נראה הגי וני שנשיא המדינה המגיע למשרדו, מקבל את התפקיד לפנות את האשפה?

אלא התורה מבהירה  שגם הכהן יבין שהוא בן אדם ולא יחשוב שהוא רב ערך יותר מן  האחר בעקבות מעמדו הנעלה "לא שיתנהג במידת אדנות ושררה" (רבינו בחיי ו, ג) ולכן לבוש בבגדי כהונה הוא מרים את הדשן מן המזבח!.