למה התורה נדרשת לפרט את המידע חסר החשיבות הזה, לכאורה, שהמבקרים הגיעו כשהיום התחמם עד לדרגה של כחום היום? הנקודה שהתורה רצתה להבהיר את ההבדלים בין הכנסת האורחים של אברהם ולוט, למקרה שנשווה את קבלת הפנים שקיבל אברהם אבינו את המלאכים לקבלת הפנים שקיבלו המלאכים אצל לוט, כשלוט הציע להם לינת ללילה (בראשית יט, א) ואילו אברהם הציע רק כיבוד קל. הסיבה להבדל בין הכנסת האורחים נבעה מכך שהמלאכים הגיעו ללוט בערב, זמן למטיילים למצוא לינה, ואילו כאן, בראותם שהגיעו במהלך כחום היום, בצהריים, לא הייתה סיבה להניח שהם לא ירצו להמשיך במסעם. הרשב"ם מסביר מדוע הציע לוט לאורחיו אירוח מלא, כולל לינה ללילה, בעוד שאברהם הציע רק אוכל וכיבוד. כאשר מבקרים מגיעים בערב מה שהם צריכים זה מקום לישון. המבקרים שהגיעו לאברהם בצהריים עשו עצירת ביניים קצרה ורצו להתקדם בדרכם ולהמשיך במשימתם. (רשב"ם) יש שתי נקודות הנלמדות מהסבר הרשב"ם, ראשית, התורה מצאה שחשוב לוודא שיש לנו "הגנה" על אברהם אבינו שרק הציע לאורחיו כיבוד ומדוע הכנסת האורחים שלו הייתה פחותה מזו שסיפק לוט. שנית, יש לנו שיעור אקטואלי בחיינו, אנשים נופלים לפעמים במלכודת של רצון לעשות חסד, אבל בתנאים שלהם, כדי לספק את הרצונות שלהם. לעתים קרובות מארחים נלהבים יתר על המידה ברצונם להראות את הכנסת האורחים שלהם גם כאשר זה לא רצוי! וודאי שאברהם היה רוצה שהאורחים האלה ישנו וילונו אצלו, אבל זה לא היה מה שהמלאכים היו צריכים, הם עברו במקום והיו צריכים להמשיך לאן שהתכוונו ללכת. אברהם איפשר להם לעשות זאת, הוא אמר להם: "אחר תעבורו" לא אבקש ממכם להישאר, כי הוא הבין שחסד צריך להיות מיועד למקבל, לא עבור הספק. אנחנו צריכים לעשות חסד כדי לעזור לאחרים ולא לספק את הרצונות שלנו. *הרב אליעזר שמחה ווייס* *חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*