"א" - "מ" - "ת"
בפרשת השבוע התורה דנה בענייני כשרות. מפורטים חיות, דגים, ציפורים וחרקים המותרים להאכל. בהקשר לכך מציינת התורה ( ויקרא י"א, מ"ב) כי יצור הזוחל על גחונו איננו כשר. האות "ו" במילה "גחון" ארוכה יותר משאר האותיות, כדי לסמן שזוהי הנקודה האמצעית של האותיות בספר התורה.
רש"י לא רואה צורך לפרש המילה "גחון" בפעם הראשונה שמופיעה בתורה "וַיֹּאמֶר ….. אֶל הַנָּחָשׁ …… עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" (בראשית ג י"ד)
למילה "גחון" בפרשתינו מציין רש"י שהנחש זוחל ונופל על מעיו. הבחירה של רש"י לפרש המילה "גחון" מעניינת אף היא. בעוד "גחון" מתורגמת בדרך כלל כבטן, רש"י משתמש לתרגום במילים: מעיו או מעיים.
הגאון מווילנה מציין מדוע רש"י נוקט במלה מעיו במקום בטן, ומסביר כי " גחון " זה חצי התורה באותיות ואף נקודת אמצע של פירוש רש"י על התורה.
רש"י הראשון (בראשית ב) מתחיל עם המילה "אמר" – מתחיל עם "א". רש"י אחרון על התורה מסתיים במילה "ששברת" המילה שמסתיימת עם "ת". באמצעות פירוש למילה "גחון" בפרשתינו מילה "מעיו", שהיא המילה האמצעית בתורה מראה רש"י כי התורה היא אמת:
"א" – "מ" – "ת".
שחמט דיגיטל