שאלה

האם מותר לקרוא לתינוק בשם אליעזר כשם עבדו הכנעני של אברהם? הרי אליעזר היה כנעני, וזרעו של כנען ארור ? יהודי בשם אליעזר פנה אל רבי משה בן יוסף טראני הלא הוא המבי"ט בשאלה אם אביו שהעניק לו את השם "אליעזר" נהג כראוי השואל ציין שאליעזר היה עבדו הכנעני של אברהם אבינו, וזרעו של כנען ארור!!!

תשובה

כלל ידוע שאין לקרוא לתינוק בשמו של אדם רשע. (יומא לח: מהרש"א תענית כ"ח.) במס' יומא על הפסוק (משלי י, ז)  ושם רשעים ירקב, מביאה הגמרא בשם ר' אליעזר, רקבובית תעלה בשמותן,( רש"י רקביבות – רדולי"א חלודה ככלי ברזל שאין משתמשין ופי' ר"ח שאין אדם נקרא בשם זה ומצליח. והחיד"א (רבי חיים יוסף דוד בן יצחק זכריה אזולאי) פירש שעל ידי שלא יקראו כשמותם ישתכחו מהזיכרון, שתי טעמים נאמר לזה א' לגנותם ולאבד שמם, ב' דשמה גרים. (דברי יעקב סי' ע"ט). רש"י מפרש את דבריו: לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע. בספר משלי מוסיף רש"י וכותב: "ושם רשעים ירקב-רקבון עולה בשמם שאין אדם חפץ להזכיר שמו והוא משתכח מאליו". כלומר מוטל עלינו להשכיח את שמם של הרשעים מן העולם. בעל "פתחי תשובה" מעלה סברה, כי איסור זה גם נובע מחמת החשש שמזלו של הרשע ידבק בתינוק אשר מכונה בשמו.

השם "אליעזר" מצוי לראשונה במקרא בבראשית ט"ו, ב: "ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר". במקום זה אין כל נימוק לשם. לאחר מכן הוא נזכר בשמות י"ח, ד. במקום זה נותן משה טעם לשם, כאילו קרא לבנו בשם חדש, "ושם האחד אליעזר, כי אלקי אבי (כלומר: האל שנתגלה לי בחורב במלים "אנכי אלקי אביך") בעזרי ויצילני מחרב פרעה".

השם "אליעזר" מצוי גם בספרי עזרא ודבה"י. שם זה ניתן לאנשים שונים: כהן, נביא, נגיד לשבט ראובן, מראשי העם בימי עזרא ועוד

חז"ל עמדו על כך, שאליעזר בגימטריה שי"ח, כמספר חניכיו, ילידי ביתו של אברם.

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדּף עַד דָּן: (טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַדחוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמאֹ לְדַמָּשֶׂק(בראשית י"ד יד)

שמנה עשר ושלש מאות אמר רב אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי(נדרים לב/א)

 

המבי"ט השיב לאליעזר השואל כי אין לו לחשוש משמו כי וודאי אביו נתן לו את שמו על שם אליעזר בנו של משה רבינו ע"ה. כלומר האיסור לקרוא תינוק בשמו של אדם רשע תקף רק אם לא נקראו אנשים נוספים כשרים בשם זה.

בנוסף בעבר קראו שמות לילדים על שם מאורעות ולא על שם  אנשים, גם אליעזר עבד אברהם קבל שמו  אחרי המאורע של המלחמה עם המלכים כמו שכתבנו שחז"ל עמדו על כך, שאליעזר בגימטריה שי"ח, כמספר חניכיו, ילידי ביתו של אברם שהביסו המלכים ורדפו אחריהם עד דמשק ולכן כנראה אברם נתן לו השם דמשק אליעזר כהודיה שהקל עזר לו בדמשק.  וגם משה רבינו ע"ה קרא  לבנו אליעזר לא כשמו של כנעני אלא: "ושם האחד אליעזר, כי אלקי אבי (כלומר: הקל שנתגלה לי בחורב במלים "אנכי אלקי אביך") בעזרי ויצילני מחרב פרעה".

.

החיד"א בספרו "יוסף אומץ" מבאר על פי דברי המדרש*) כי בעבר נהגו לכנות את הילדים על שם המאורעות שנסמכו ללידתם, וממילא לא היתה כל התייחסות לכך שבשם זה גם נקרא רשע בימינו כאשר ילדים נקראים על שם אחרים יש להקפיד על כך.

*) רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את יחוסיהם היו מוציאים את שמם לשם המאורע אבל אנו שאין אנו מכירין את יחוסינו אנו מוציאין לשם אבותינו. רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקדש היו מוציאין לשם המאורע אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקדש אנו מוציאין לשם אבותינו.( בראשית רבה (לז.ז)).

 

שאלה – אני בת 64 ובן זוגי בן 74 ואנו עומדים להינשא בשעטו"מ, בלשכת הרבנות דורשים ממני לקבל הדרכת כלות וללכת למקווה לפני החתונה, אף על פי שמזה שנים רבות הוסת שלי נפסקה.

שאלתי היא מדוע עלי ללכת למקווה?

תשובה – לא משנה גיל הכלה האשה חייבת לספור 7 נקיים לפני החתונה לטבול במקווה וגם לברך.
בכל מקרה, אשה אחרי הפסקת הוסת  צריכה להיטהר, וכל זמן שלא טבלה עדיין איננה טהורה לבעלה.

אני מאחל לכם מזל טוב וחיים טובים יחד באהבה.

שאלה – נשלח לי דואר אלקטרוני בשבת, האם מותר לי לפתוח אותו בצאת השבת?

תשובה – באופן עקרוני לפי ההלכה מותר לך לפתוח את הדואר למרות שהוא נשלח בשבת, אבל נכון למחות ולהודיע לשולחים שאת לא רוצה לקבל דואר בשבת ושישלחו שוב אחרי השבת כדי שהם ידעו שהם גורמים לחילול שבת, ושיבינו שאסור לעשות דבר זה.